ראש לשחקנים: יורם לוינשטיין חוגג 35 שנות הוראה ומצטרף לקאסט של "פלמח"

בציון 35 שנים לבית הספר שלו, שהכשיר דורות של כוכבים שמופיעים על הבמות ועל המסכים, המורה הוותיק למשחק מצטרף לבוגריו וישחק לצידם בעונה החדשה של סדרת הנוער • בראיון הוא מספר: "אם הייתי שחקן לא הייתי מגיע רחוק"

לוינשטיין מגלם את בן־גוריון. "שמח על תפקידי אורח", צילום: באדיבות סטודיו ענני, טיק ניק Yes

השבוע חוזרים לעולם התוכן של הילדים גם המנהיגים הגדולים של פעם, ובהם גולדה, בגין ובן־גוריון. זה קורה במסגרת העונה החדשה של הסדרה "פלמח", שעלתה בערוץ טין־ניק לצופי YES. העונה, שיצרו יהונתן בר אילן ועדן גוריון, משופעת בקאסט כוכבים מנצנץ, ולצידם גם שועל קרבות ותיק שכבר מכיר היטב את עולם השואוביז ואחראי ללא מעט מהדמויות שמככבים על הבמות ועל המסכים.

יורם לוינשטיין (72), מנהלו של בית הספר למשחק שבקרוב יציין 35 שנים להיווסדו, משתעשע מול המצלמה אבל לא מתחרט לרגע על שקריירת המשחק שלו נקטעה די מהר ושלחה אותו למסלול של הוראה ומנטורינג.

לוינשטיין, צילום: רדי רובינשטיין

"כשלמדתי משחק באוניברסיטה אמרו לי שאני לא שייך למקצוע, אבל אלה עדיין המקורות שלי", הוא נזכר בחיוך, "ודי מהר פתחתי סדנאות משחק והתחלתי ללמד. הייתי הראשון שפתח סדנת משחק פרטית שהתגלגלה למה שהיום הוא בית ספר. אני שמח לשחק, אבל אני גם מברך על כל יום שבו אני לא שחקן, אחרת לא הייתי מגיע רחוק".

להיות על סט לא מוביל לצביטה בלב על קריירת השחקן שאולי הוחמצה?
"לא, לא, לא. אני יודע שלא יכולתי לפתח קריירה של שחקן, האופי שלי לא מתאים. אבל אני תמיד שמח על תפקידי אורח".

אז איך נולד התפקיד של בן־גוריון?
"אני כבר לא זוכר איך זה קרה. אני חושב שהתלמידים שלי העלו את השם שלי, וכשפנו אלי עם הרעיון אני נפלתי, אמרתי להם 'אני בן־גוריון?'. אמאל'ה, איזו אחריות (צוחק), זה להחזיק מדינה שלמה, לא בית ספר למשחק. לא ידעתי איך לגשת לזה. התלבטתי אם אני צריך לחקות את הקול שלו, ואז היתה לי שיחה עם הבמאי שהרגיע אותי ואמר לי 'תהיה אתה עצמך'. הלבישו עלי פאה, ופשוט פתאום הייתי בן־גוריון".

בקרוב לוינשטיין יציין 35 שנים לבית הספר שלו, שהפך לאחד המוסדות המוערכים שיש היום, אבל אם תשאלו אותו - הוא ממש לא כיוון וחלם להגיע לרגע הזה.

"התחלתי בסלון ששכרתי מדיירים שיצאו פעמיים בשבוע מהבית, אספתי חברים והתחלתי ללמד. היו תלמידים שבאו ורצו להישאר עוד שנה ואמרתי להם שאין לי הכלים, הידע והתשתית לזה, אבל שנה לאחר מכן כבר הייתי יותר מוכן ופתחתי שנה ב' ואז התווספה שנה ג'".

מה דעתך על התופעה שהיום נוטים ללהק לסדרות טלוויזיה כוכבי רשת ולא בוגרי בית ספר למשחק?
"חשוב לזכור שבלימודי משחק אתה רוכש כלים לשרוד במקצוע ולהתמודד עם תפקידים שתשחק בעוד 30 שנה בתיאטרון. ובאמת יש הרבה אנשים, כוכבים, שכבר משחקים בסדרות, שבוחרים ללמוד כי מרגישים שאין להם מספיק כלים. משחק זה משהו שיש לעבוד עליו כל הזמן, מה שבא בקלות גם הולך בקלות".

אתה יכול להבין שחקנים בוגרי בית ספר למשחק שמוחים נגד התופעה?
"כן, אני יכול להבין אותם. זה באמת מתסכל שאתה משקיע ומישהו בא ועוקף אותך בשנייה, אבל צריך גם לסמוך על היכולות ועל הכלים שלך - מה שכוכב רשת לא יכול לעשות. אנשים מוזמנים לראות את ההצגות שלנו בסטודיו, את הרמה הגבוהה של הבוגרים שאחר כך נלקחים לתיאטראות השונים. אבל אני מודה שלאור התקופה, גם אני משנה דברים בתוכניות הלימודים ומתחבר לשינויים שקורים היום בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר