זאב רווח, מענקי התרבות הישראלית, שחקן, במאי, קומיקאי, והאיש בעל אלף הפרצופים הובא היום (ראשון) לקבורה בבית העלמין קריית שאול לאחר שהלך לעולמו בסוף השבוע.
מאות אנשים הגיעו ללוות את רווח האהוב בדרכו האחרונה. בין בני המשפחה והקולגות שהגיעו לחלוק כבוד: צחי נוי, יוסי אלפי, אלברט אילוז, מיכאל כורש, חיים משה, שלמה (ג'ינג'י) גולדברג, רועי ברקן (בנו של יהודה), דב רייזר, ניצה שאול, הלל מיטלפונקט, שר התרבות מיקי זוהר, פנינה ומשה אדרי, יונה אליאן וששי קשת, אלי יצפאן, אריה מוסקונה, טוביה צפיר, אילי גורליצקי ורבקה מיכאלי.
את טקס ההספדים הנחה רועי ברקן, בנו של יהודה ברקן, שהזמין את הקהל למחוא כפיים בפעם האחרונה לרווח והקהל נענה ומחא כפיים במשך דקות ספורות. "הוא היה 'שחקן ענק, אחד מעמודי התווך של התרבות בישראל", אמר ברקן והזמין את שר התרבות מיקי זוהר.
שר התרבות מיקי זוהר אמר: "זאב לא היה רק בדרן, שחקן או אמן. הוא היה הדבק של כולנו. הוא איחד אותנו כחברה ישראלית מגוונת ומורכבת. משהו חם ואוהב שחיבר אנשים יחד. אני קורא לזה אחדות בלי טראומה. אחדות נורמלית. אנחנו מודים לך ולעולם לא נשכח את זה וננציח אותך ואת המורשת הבלתי נגמרת שלך בכל הכוח. כששואלים אותי מה ישראלי בעיניך דמותו של רווח היא אחת הדמויות שעולות במוחי".
יונה אליאן יו"ר אמ"י אמרה: "זאביק, איש מדהים וחבר אהוב. לפני שהתחתנתי עם ששי התחתנתי איתך, זאביק, ערב ערב בתיאטרון. הייתי אשתך בקולנוע ואשתך בתיאטרון. היית הפרטנר הכי מדהים שלא הפסיק להצחיק אותי עד שברחתי מרוב צחוק מהבמה. לא היה כמוך. עשית מהפך בקולנוע הישראלי. משפחת האמנים אוהבת אותך ומודה לך כל מה שעשית".
אורי רווח, אחיו של זאב: "נסעתי מירושלים ללוות אותך בדרכך האחרונה. בדרך עצמתי עינים וראיתי את דמותך זוהרת תוך כדי נסיעה. ראיתי את פני ההקפדה. ביקשתי שתצחק לי ותחייך אליי שמות יש לו לאדם, שם שקוראים לו אביו ואמו, ושם שמכנים לו חבריו, זאביק. אחך שם טוב עולה על כולם ומהו השם הטוב? שם של נשמה שנגנזה אך משאירה רושם. שם טוב יש לך. אנחנו וכל הקהל הקדוש הזה מודים על הליווי הקדוש הזה. אני מבטיח לך, זאביק, עוד 50 שנה ילמדו דרך הסרטים שלך דברים גדולים. לך לדרכך, אחי".
בני רווח, אחיו של זאב: "אני נולדתי בבית החולים רמב"ם וזאביק שמר עליי שלא יחליפו בין התינוקות. תמיד דאג לכל המשפחה. היה ילד שובב. אבא שלי כעס עליו יום אחד. חיפשנו אותו שלושה ימים. בסוף נמצא במחסן עם כלים של פסח. שלושה ימים לא אכל. היתה לו מידת כיבוד הורים. הוא הפך לשחקן אהוב על כולנו וזכה לאהבה ואהדה גדולה. הוא תמיד נשאר צנוע ומהשכונה. עד סוף ימיו. תהיה חסר לנו".
משה רווח, אחיו של זאב: "חלמתי על זאביק, שאלתי אותו לאן הוא הולך והוא לא ענה לי בחלום. במוצאי שבת הבנתי שהוא נפרד ממני. כשם שיש לחתן וכלה שבעה ימי שמחה זה כנגד שבעה ימי אבלות. היית אהוב וזכית להשאיר פה דברים נפלאים".
איתי שגב: "הרגשתי צורך לבוא, בתחילת שנות ה-2,000, כעורך תוכן, ערכתי את המופע הקולנוע של זאביק. זאביק תמיד יישאר דמות חיה בתוך עמנו. האדם הוא סיפורו והסיפור שלך זאביק, לא יישכח. ידעת להביט לעולם בחיוך ובעיניים שמכירות את הכל. בכאב ובצחוק. ידעת לגעת בעדינות. הרווח שלך כולו שלנו על שזכינו מהיותך".
משה אדרי: "לפני שבועיים הקרנו בפסטיבל חיפה סרט דוקו על חייו של זאב רווח שמספר את קורותיו מאז שעלה ממרוקו ועד היום. האיש השאיר מורשת ענקית ומי כמוני יודע מה השאיר; סרטים שעד היום הם קאלט בכל דור. אני בטוח שיפגוש שם את האנשים שאיתם עשה את הסרטים שלו ויהיה הכוכב. אני בטוח שתשמור על עם ישראל מלמעלה, אחי האהוב. תודה על הכל. מבטיח לך שנשמור על מלי (אשתו של זאב; מ"כ) והמשפחה ועל המורשת הענקית שהשארת לנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו