חמש שנים חלפו מאז אלה לי להב פרצה לתודעה הציבורית, כבשה את השופטים ואת הקהל בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" והגיעה למקום השני. מאז היא הספיקה להוציא סינגלים, לשתף פעולה עם מוזיקאים שונים, לשחק בסדרת טלוויזיה ולפזז ברחבה ב"רוקדים עם כוכבים" - וכעת היא מגיעה לראשונה לתיאטרון, במסגרת המחזמר "דייט ראשון".
המחזמר עלה במקור בברודוויי ב־2013, בכיכובו של השחקן והמדבב ההוליוודי זאקרי לוי, וכעת הוא מגיע לראשונה לארץ ויעלה בתיאטרון העברי בבימויו של עוז מורג. לצידה בתפקיד הראשי יככב אברהם ארנסון, וביחד השניים יצללו היישר לסיטואציה המביכה והמורכבת של בליינד דייט.
להב תגלם את קייסי, ניו־יורקרית מגניבה שנפגשת לדייט עם אהרון, יהודי אמריקני חנון. אל תוך הקלחת הסוערת והמלחיצה שתמיד יש בפגישה ראשונה מצטרפות דמויות מהחיים של הזוג: האקסית המיתולוגית והפתיינית, האחות הלחוצה והמלחיצה, הסבתא המקטרת ואפילו רב, שכולם הופכים את הדייט של השניים לחוויה יוצאת דופן.
במחזמר, שיעלה מחר (שני) במרכז רוזין בתל אביב, משתתפים גם מיכאל בן דוד, דין הפנר, עידו קולטון, לינוי כהן, בן זבלודובסקי, דותן עמרני ודור אוחיון בר־נתן, תחת ניהולו המוזיקלי של טל בלכרוביץ'.
"זו הפעם הראשונה שלי בתיאטרון, וזו הגשמת חלום ילדות שלי", אלה לי מספרת בהתרגשות. "ראיתי מחזות זמר בלונדון, בברודוויי, בארץ, זה ז'אנר שאני מאוד אוהבת, והחלום שלי תמיד היה להיות על במה. לעשות את זה בפעם הראשונה, להוביל הצגה שבה אני צריכה לשיר, לרקוד ולשחק - זה וואו. אין לי מילים, זה באמת מטורף".
ספרי לי על המחזמר.
"זה מחזמר מתוק שלא הכרתי, וככל שנכנסתי לזה ראיתי איזה מדהים הוא וכמה השירים מהממים. זה מחזמר קורע מצחוק. הוא בעצם קומדיה רומנטית על משהו שקורה לכולנו בחיים - פגישה ראשונה עם מישהו שאת לא מכירה ולא יודעת לאן את נכנסת. במחזמר הזה את יכולה לראות איך זה יכול להשתבש, ועולות כל מיני מחשבות של למה אנחנו עושים את זה.
"בסופו של דבר זו הצגה מאוד יפה עם מסרים מאוד יפים, וזה משהו שכולם יכולים להתחבר אליו".
ואת, חזרת לעולם הדייטים?
"אני כרגע לא בזוגיות, אבל אני לא באמת יוצאת לדייטים. האמת היא שלא יצאתי לדייט אף פעם. אני פחות מתחברת לכל הקטע של לפגוש מישהו שאני לא מכירה, אני יותר אוהבת להכיר מישהו ואז לאט־לאט לפתח משהו. אבל אני כן מתחברת לדמות שלי, אני חושבת שהיא מייצגת הרבה חוסר ביטחון שיש גם לי בחיים. יש לה מאבק עם עצמה שאני יכולה להתחבר אליו".
את? חסרת ביטחון?
"חוסר ביטחון זה ענין פנימי, ולא משנה מה קורה בחוץ ומה אתה משדר החוצה, אם אתה מפורסם או לא. את חוסר הביטחון הפנימי שלי אני סוחבת מהילדות ומתמודדת איתו יפה ובונה אותי מחדש. כדי לטפל בזה, בעיקר חשוב שיהיה לך עם מי לדבר, כי לפעמים אנחנו לא יכולים להסתכל על התמונה הכוללת ועל עצמנו. לי יש את המשפחה שלי, את המטפלת שלי, את החברים שלי, וכמובן - אני גם לאט־לאט מתבגרת".
בגיל 21 היא מגיעה לראשונה לתיאטרון, אבל לא מתכוונת לוותר על המוזיקה. "ממש לא. העובדה שאני עושה מחזמר רק מעודדת את הרצון שלי להמשיך. גם במחזמר אני בעצם שרה ועושה מוזיקה, אבל במקביל אני עדיין עובדת על המוזיקה שלי, על אי.פי חדש, ובקרוב ייצאו שירים. יש לי שירים שרק מחכים לצאת וממתינים לזמן הנכון".
בשירים שלך את נחשפת וכותבת על החיים ועל מערכות יחסים. על השיר "אין אף אחד" אמרת שהוא מדבר על מערכות יחסים קודמות, ושמשהו בך היה צריך רגע להבין, להגיע לבגרות ולחפש את עצמו. אז השאלה שלי היא אם מצאת את מה שחיפשת.
"אני חושבת שכל החיים אנחנו מחפשים את עצמנו ומחפשים מה אנחנו רוצים מהחיים, ושלנצח נרצה דברים חדשים. אז החיפוש שלי בעצם תמיד ממשיך".
איך זה מרגיש לעלות עם הצגה קומית בתוך מציאות עצובה? עד כמה את מאמינה במפלט הזה כתרופה לנשמה?
"אני יודעת שבלי אסקפיזם לא הייתי שורדת את התקופה הזאת. הייתי מתפרקת, כי היא כל כך קשה לעיכול וכל כך כואבת לכולם כל הזמן, ואם אנחנו לא ניתן לנשמה שלנו וללב שלנו קצת לנשום לרגע - לא נצליח לשרוד אותה. גם עבורי זה ריפוי, כי בסוף כל יום חזרות או אחרי הצגה אני חוזרת למציאות, לתקופה הזאת שכולנו רוצים שתיגמר. אבל הבמה נותנת לי מקום שמרגיש טוב יותר. זה הריפוי שלי, זו ההחלמה שלי, אלה החיים עצמם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו