עולם התרבות הישראלי נפרד היום (ראשון) מאחד השחקנים והקומיקאים הגדולים שלו, יעקב כהן, שהלך לעולמו אתמול (שבת) בגיל 66 לאחר שהתמודד במשך שנים עם מחלת הפרקינסון.
כהן - שהיה מחלוצי הסטנד-אפ הישראלי, שיחק על הבמות של התיאטרונים השונים, השתתף בסדרות טלוויזיה ובסרטי קולנוע - הובא למנוחות הבוקר (ראשון) בבית העלמין קרית שאול, בנוכחות רבים מאנשי ונשות עולם התרבות, קולגות וחברים שבאו ללוות אותו בדרכו האחרונה.
בין האמנים והיוצרים שבאו לחלוק כבוד אחרון: שמואל וילוז'ני, חנה אזולאי הספרי, עינת שרוף, יעל בר זוהר, גיא זו-ארץ, גיא לואל, יאיר ניצני, חנן שניר, משה נאור, יגאל נאור, דוד קיגלר, רשף לוי, אפרת רייטן, נדב אבוקסיס, ארז תזמורת, אוסנת פישמן, ארז נבון, נתן דטנר, מאור זגורי, רני רהב ויאיר וליהי לפיד.
היה זה טקס הספדים מהול בבכי ובצחוק. כמי שהיה אחד האנשים המצחיקים ביותר בישראל, גם אלה שעלו לחלוק לו כבוד לא יכלו שלא לשלב מבדיחותיו ומחוש ההומור שלו, והקהל מצא עצמו בוכה וצוחק בו זמנית.
לאחר ששני בניו ואחיו קראו את הקדיש ונפרדו בפעם האחרונה מיקירם, עלה לבמה יואל ליבה, מנכ"ל אמ"י, שסיפר על מנהג שמקיימים כשהאמן נפטר: כל הקהל שהגיע לחלוק לו כבוד אחרון מוחא לו כפיים. בתום דבריו של לבה, הקהל הרב שהגיע הריע ומחא כפיים בפעם האחרונה ליעקב האהוב.
בנו הבכור איתמר נשא דברים ואמר: "אבא יקר, אנחנו נפרדים ממך בלב כבד. היית לא רק אבא אלא גם מורה דרך וחבר. לא במקרה נקראת על שם יעקב אבינו. היית אדם צנוע שלא ביקש דבר לעצמו. ההשפעה על הסובבים אותך היתה עצומה. המילים האחרונות שלך היו 'איבני, אל תדאג, אני אחזור אליך הביתה. הביתה כבר לא חזרת אבל האמונה והתקווה שלך יתנו לנו כוח".
רשף לוי: "בשנות ה-90 היה רגע שיעקב כהן היה הכי מצחיק בארץ. איך שנכנס לבמה אנשים התחילו לשמוח. כשראיתי את המופע שלו בצוותא לפני הרבה שנים ראיתי בפעם הראשונה קהל צורח. מופע רוק של קומיקאי שרקד על הבמה. הרגשנו שיעקב הרגיש על הבמה בבית. הוא היה מהאבות המייסדים של הסטנד-אפ, הוא היה פורץ דרך וכולנו חייבים לו. הוא היה נועז, בועט ואמר על הבמה דברים שלא אמרו לפניו. היה לי את המזל להיות חבר שלו. השיחות איתו בטלפון היו הדבר הכי מצחיק שהיה לי בחיים. הוא לימד אותי הכל; לימד אותי איך כותבים סטנד-אפ.
"הוא היה נציג של עדה שלמה בתרבות הישראלית. לא שכח שבא ממגדל העמק ובמופעים שלו שלב סאטירה ועקיצה לממסד". עוד סיפר רשף כי השבוע בישר ליעקב כי החליטו לערוך לו מופע מחווה בהיכל התרבות. לדבריו "הוא שמח למרות שקשה היה להבין אותו בגלל המחלה. נחמה קטנה בשבילי שהרדימו אותו כשהוא מתכנן איך יהיה מופע המחווה שלו".
יאיר ניצני: "יעקב, אחי הצעיר. היית חלוץ. הגשמת את חלום הילדות שלך והכי גדול שאפשר. הגעת לבד כבחור צעיר ממגדל העמק בלי קשרים כסף או חברים. קיבלת בהתחלה תפקידים זוטרים, אבל ניצחת את כולם לאט לאט בזכות הכישרון הענק שלך. היית שחקן יוצא דופן וגאון קומי. היתה לך אמירה תרבותית-חברתית ושליטה ללא עוררין בקהל. אני זוכר את עצמי באחת ההופעות שלך צוחק כל כך חזק עד שנפלתי מהכיסא".
אלי ביז'אווי ומשה נאור, שכתבו את מופע היחיד האחרון של יעקב בתיאטרון חיפה, עלו לבמה וספדו לו. אלי אמר: "הנשמה הגדולה החיונית והנמרצת לא יכלה להישאר בגוף שהלך ובגד בו. היה לו כישרון חסר גבולות, זכיתי להפוך לבן בית בבית שלו. הוא כאב את מה שאנחנו עוברים כמדינה וכעם כי הוא היה גשר בין כל כך הרבה דברים, הכל היה שווה בעיניו. הוא תמיד היה יותר מצחיק מכל מה שכתבנו, כובש כל לב. "תודה, יעקב, אהבתי אותך מאוד", הוסיף משה.
בנו אביתר הוסיף: "אבא, קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. בשנים האחרונות ראיתי איך אתה דועך עד שהלכת לי. כשמספידים אדם צריך לדייק. אבא, היית איש בעל מידות נעלות, היית בדרגה של חסידות נדירה. לא ידעת מה זה רע. היית כולך טוב. אתה הולך בדרך המלך לעולם הבא. אוי כמה אתה תחסר לי, היית האבא הכי טוב בעולם". בתום דבריו ביקש לשיר לו את השיר ששר לו, פיוט שאהב ושר יחד עם הסובבים.