"הנסיך הקטן" בשפת הסימנים: מסע של תקווה ושייכות

לרגל יום שפת הסימנים הבינלאומי, במרכז "נא לגעת" תעלה ההצגה בהשתתפות שחקנים חירשים • "מבחינתי אני רגיל לגמרי - אני יכול לשחק ואפילו לשיר", אומר השחקן שובל בן זאב

"תסתכלו עלינו כעל אנשים רגילים". מתוך ההצגה. צילום: רדי רובינשטיין, "נא לגעת"

ביום שפת הסימנים הבינלאומי מרכז התרבות והיצירה "נא לגעת" מציג גרסה ייחודית של "הנסיך הקטן" בהשתתפות שחקנים חירשים. ההפקה הזו מעניקה משמעות חדשה ליצירה הקלאסית, תוך התמודדות עם נושאים כמו דחייה, סטיגמות והצורך בקרבה ובשייכות.

שובל בן זאב, אחד השחקנים הראשיים, מגלם עשר דמויות שונות בהצגה. "החזרות התקיימו בצל המלחמה, מה שהפך אותן ללא רגילות", מספר בן זאב, "למרות זאת, השלמנו את ההצגה והתוצאה מצוינת".

בן זאב, שנולד חירש, מדגיש את החשיבות של הנגשה ותקשורת: "שפת הסימנים היא שפה אותנטית שמאפשרת לחירשים להיפתח. אנחנו יכולים לעבוד בכל תחום, כל עוד הסביבה מונגשת".

שובל בן זאב, צילום: רדי רובינשטיין, "נא לגעת"

ההצגה מקבלת משמעות מיוחדת עבור בן זאב בהקשר של המצב הנוכחי: "בגלל שהחזרות היו תחת המלחמה, אני רואה בזה סיפור של תקווה ושל חיפוש אחר הטוב".

איך אתה מתמודד עם האתגרים מחוץ לבמה?

"זה סיפור. קודם כל נולדתי חירש, אני לא יודע מה זה לשמוע כי גדלתי בלי חוש שמיעה, אני לא מכיר משהו אחר. מבחינתי אני רגיל, לגמרי רגיל - אני יכול לשחק ואני אפילו יכול לשיר - בשפת סימנים. שפת סימנים זאת שפה מאוד אותנטית, שפה שהחירשים משתמשים בה כדי להיפתח. אתם מדברים בשפה דבורה, אנחנו מדברים בשפה מסומנת. ויש לנו יכולות, אנחנו יכולים לעבוד בכל דבר, פשוט צריך שהסביבה תהיה מונגשת".

איזה מסר חשוב לך להעביר לקהל?

"שיסתכלו עלי ועל חירשים בכלל כעל אנשים רגילים".

"הנסיך הקטן" בשפת הסימנים מציע חוויה ייחודית לצופים, עם שילוב של שפת סימנים, פסקול מוקלט וכתוביות. "זו הצגה קסומה ויוצאת דופן", מסכם בן זאב, "אין תירוצים, כולם צריכים לבוא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר