בנימין יום טוב אוהב לאתגר את הפורמט התיאטרוני הקלאסי. אחרי שזכה בפרס קיפוד הזהב על יצירתו "טווס" ובפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקומדיה ירושלים על עבודתו "נרקיס", כעת הוא מעלה את "שבורה", שגם הוא מאתגר את גבולות המופע החי.
במופע, שיצר יחד עם דניאל מגון ושני שבתאי, הוא מגולל את סיפורה של נערה עדינה מנתניה עם תסביך משיחי, שיוצאת עם חברותיה למועדון לילה בעיר הגדולה כדי לרקוד, להתפרק, לקבל תובנות על החיים ולהתאהב. המסע הלילי הוא סיפור על פנטזיה שמתפוררת אל תוך המציאות ומטשטשת את הגבול שבין הצגה למסיבה, ומדברת על שבר ועל השלמה איתו.
ההצגה תעלה הערב (ראשון) בבכורה בפסטיבל הקומדיה הישראלי ע"ש אפרים קישון, ביוזמת תיאטרון האינקובטור ומשפחת קישון, שייפתח הערב בירושלים ושבמסגרתו, במשך חמישה ימים, יתקיימו יותר מ־60 אירועים ברחבי העיר.
"ההצגות הקודמת שלי הן מעין פנטזיות אוטוביוגרפיות", אומר יום טוב. "אם ב'טווס' המופע היה בשבילי כמו לפרוש זנב ולהראות את עצמי, לצאת את העולם ולהתפוצץ, ב'נרקיס' היה עיסוק בעד כמה אני נרקיסיסט תוך בחינת הקשר להומוסקסואליות ולגבריות רעילה. ה'שבורה' מבחינתי באה מהתובנה שבעצם אני אדם שבור, שמתמודד יום־יום עם כאב, עם פוסט־טראומה מתמשכת של תחושת חוסר ביטחון - מהילדות בנתניה, בסביבה, בבית. היו שם הרבה אגרסיביות ואלימות ודברים מודחקים שמושתקים".
באיזה אופן המציאות נכנסה לחדר החזרות? מדובר בהצגה שעוסקת במסיבה, בעוד כולנו שקועים עדיין בטראומה של הנובה.
"התחלתי לעבוד על המופע לפני 7 באוקטובר. זה בהחלט מאוד התחבר וברור לי שאני עושה עכשיו אמנות בזמן מלחמה. אומנם אני לא צרכן גדול של חדשות, אבל אני מרגיש ויודע טוב מאוד מה קורה פה. בתור אדם ששירת כצלף בנחל, אני יודע מה קורה מבפנים ומבחוץ, בחזית ובעורף. אני מבין לגמרי שהמופע גם מהדהד לנובה, אבל אני לא לוחץ על זה, אני מרגיש שזה מוקדם לי מדי, אנחנו עדיין בתוך הטראומה".
הבמה שבה אתה מעלה את היצירה שלך היא פסטיבל ההומור והקומדיה. איך מתמודדים עם הדיסוננס הזה?
"בהתחלה באמת הייתי בשוק. זה העלה שאלות קיומיות לגבי הרלוונטיות של עולם התרבות, אבל בתוך חודש הבנתי כמה זה חשוב מה שאנחנו עושים, במיוחד עכשיו. הלכתי, קטפתי עגבניות, עשיתי, אבל אני מרגיש שיש לי משהו לתת לעולם הרוח. יש לי תפקיד לחזק וליצור בימים האלה, זה חשוב ונחוץ וצריך לשמור על הגחלת. אפשר לצחוק ולהתבדר, זה לא סותר את זה שעוד רגע נבכה, וזה נותן עוד רוח במפרשים, אני עומד מאחורי זה בגאווה ובתחושת שליחות".
