"עשיתי סלטה באוויר כשהציעו לי את התפקיד"

אמנם סנדרה שדה לא מפזזת ברחבה בעונה הנוכחית של "רוקדים עם כוכבים", אבל בינתיים היא כבר מתאמנת על ריקוד במגרש הביתי שלה - התיאטרון הלאומי.

מחר תעלה הצגה חדשה בתיאטרון הבימה - "6 שיעורי ריקוד ב־6 שבועות", מחזה מאת ריצ'ארד אלפיירי שבו היא תככב לצד יחזקאל לזרוב, בבימויו של משה קפטן ובסיועו של הכוריאוגרף חיים פרשטיין מ"רוקדים עם כוכבים".

המחזה מגולל את סיפורה של אישה זקנה ובודדה, ששוכרת את שירותיו של מורה לריקוד כדי ללמוד בביתה ריקודים סלוניים בשישה שבועות. בינה לבין המורה הניו־יורקי היהיר והאסרטיבי שמופיע בביתה מתפתחת מערכת יחסים מפתיעה, והשניים מגלים שהם דומים וקרובים הרבה יותר ממה שהם חושבים.

"יש גיל מסוים שבו במהלך חיפוש תפקידים, כשמציעים לך תפקיד כמו לילי ב'6 שיעורי ריקוד ב־6 שבועות' - הלב קופץ", מספרת שדה בת ה־74. "אין הרבה תפקידים כאלה, וכשקפטן הציע לי עשיתי סלטה באוויר".

מה יש בתפקיד הזה ובמחזה הזה?

"זה מסע של יחסים בין אישה מבוגרת לבחור באמצע החיים, שמתחיל
בבדידות ובעוינות קשה ועובר לקשר עמוק ואינטימי. מסע שמרפא גם אותך כאדם, וגם את הקהל שיבוא ויצפה, אני מקווה. זו הפעם הראשונה שאני עובדת עם יחזקאל, ופה בא הצ'ופר הגדול, לפגוש בחור ואיש כמוהו. זו התרגשות גדולה וזכות לעבוד איתו".

יש לי תיאוריה שהמחזה הוא בעצם הכנה שלך לעונה הבאה של "רוקדים עם כוכבים".

"אני באמת עובדת עם חיים (פרשטיין) מ'רוקדים'", היא צוחקת. "חלקנו יחד חוויות של הדחה מריאליטי, כי גם אני הודחתי מ'הזמר במסכה', וזה בונדינג שקשה לפספס. לגבי השתתפות ב'רוקדים' - אני אמנם עושה פילאטיס כבר הרבה שנים, אבל יש לי גם MRI שמראה שנקרעו לי שלושה גידים בכתף, אז... אני משכנעת את עצמי שמדובר במשהו קל וכיפי - ואני גם סומכת על יחזקאל, שאחד מהתארים הרבים שלו זה שהוא היה רקדן בבת־שבע. הוא גם גבוה ממני בהרבה, אז כשהוא ירקוד יפה הוא יכסה אותי, ומספיק שאתמסר לחיבוק שלו". 

בימים אלו שדה (74) משחקת גם ב"כנר על הגג" וב"הכל נשאר במשפחה" של התיאטרון העברי, ואת המפגש עם המפונים לצד קאסט "סברי מרנן", שנולד במלחמה, היא החליפה במפגשים אינטימיים יותר עם השחקנית יונה אליאן.

"יונה ואני נוסעות בארץ ומספרות חוויות על 'סברי מרנן', אחרי שמונה עונות. התחלנו לעבוד על התוכנית לפני 12 שנה. יונה ואני זה ממש כמו משפחה, בכל מפגש כזה אנחנו מעלות חוויות, מספרות סיפורים. למדנו יחד בתיכון, אז לא חסרות חוויות לספר. אנחנו לא מתכננות מה להגיד, ואני משתדלת גם לשיר שם אופרה, כדי לפצות את עצמי על כך שלא נהייתי זמרת אופרה", היא צוחקת.

"התחלנו במפגש של כל הקאסט כשנסענו לבתי המלון, למפונים, בתקופה של שבר. אני טובה בחיבוקים, אז הצעתי חיבוק לכל מי שרק הסכים. הדבר המינימלי שאפשר להעביר לאנשים, חוץ ממה שאני משתדלת לתת על הבמה, זה חיבוק. זה פצע שלא מגליד. בכל יום יש לנו סיבות חדשות לדאגה
ולחרדות - ויחד עם זה יש תקווה, כי אחרת אי אפשר להמשיך".

יונה יצאה לאחרונה במופע משפחתי עם בעלה ששי וילדיה מאי ואריאל. גם את מגיעה ממשפחה של כישרונות - נראה בקרוב מופע של משפחת שדה מושונוב?
"אני מודה שכשרואים את יונה עם המשפחה על הבמה זה עושה חשק, וזה מדגדג אותנו כל הזמן. זה לא קרה, אבל אולי בסוף נצליח לאחד את כולם.
עכשיו חזרתי מווינה, שם הבת שלי שיחקה בפסטיבל קיץ, באופרטה 'נסיכת הצ'רדש' של קלמן, תפקיד שגם אמא שלי גילמה - וזה היה מדהים. אם יהיה לנו מופע משפחתי זו תהיה חגיגה. נחכה לבאות".