הם פירקו את הזוגיות - אבל קיים משהו שעדיין מחבר ביניהם

לפני שלוש שנים פירקו את הזוגיות הרקדנית והכוריאוגרפית נועה צוק ואמן הסאונד והמוזיקאי אהד פישוף (מייסד וסולן להקות "נושאי המגבעת" ו"הפה והטלפיים") לאחר 18 שנים בהן חיו ויצרו יחד. למרות הפרידה, השניים ממשיכים לשתף פעולה באמנות.

הפעם זה קורה במסגרת מופע הבכורה של להקת "קולבן דאנס" - "DUO" - בו תעלה הלהקה שתי יצירות מחול חדשות בערב אחד. המופע, שיעלה בטרום בכורה בקיבוץ הזורע ב-4 ביולי וימשיך בכל הארץ, משלב שתי יצירות מחול מרתקות של שניים מבכירי הכוריאוגרפים, פרופ' אמיר קולבן, שיצר את "אדי", וצוק עצמה, כוריאוגרפית ורקדנית עם קריירה בינלאומית מפוארת - שלראשונה יוצרת עבור להקת "קולבן דאנס".

יצירות המחול נולדו על רקע המציאות המורכבת של עולמנו בחודשים האחרונים ועוסקות ביהירות ועיוורון ובקשר בין ראייה לתפיסת עולם.

"אהד ואני נפרדנו לפני שלוש שנים. די מהר הרגשנו שנרצה להמשיך לשתף פעולה מבחינה אמנותית. זה לא היה אישיו", מספרת נועה ל"ישראל היום". "תמיד אהבנו לעבוד ביחד. נתנו השראה אחד לשנייה, השלמנו אחד את השנייה ונהנינו מההפריה ההדדית. היינו תמיד חברים נורא טובים, גם כשהיינו זוג. למזלנו זה לא השתנה לאחר שנפרדנו".

"פרידה היא שבר", מוסיף אהד. "אבל אפילו בזמן שהיא התרחשה, בתוך השבר, לשנינו כמעט לא היה ספק שנמשיך לשתף פעולה אמנותית. יש בינינו אהבה עמוקה והערכה הדדית וגם הכרה באיכויות המשלימות שלנו במפגש האמנותי בינינו".

"אני מרגישה בת מזל ששנינו עדיין בוחרים לשתף פעולה אמנותית וגם להיות משפחה קרובה ואוהבת", אומרת נועה. "הזמנתי את אהד לשמש כדרמטורג ולעצב את הפסקול. הוא אומר שזו העבודה הכי מופשטת שיצרתי. היא בהחלט די דחוסה, יש הרבה תנועה, הרבה שינויים כל הזמן. הפסקול עושה את ההיפך. חצי ממנו הוא מוזיקה מקורית של אהד וחצי מורכב מיצירה מוקדמת ולא כל כך מוכרת של המלחין הבריטי גאווין בראיירס. ויש גם משהו קטן של מייקל ג'קסון".

איך יוצרים בתקופה הכאוטית בה אנחנו נמצאים?
נועה: "לאור המלחמה הנוראית שבה אנחנו שרויים, תהליך היצירה נהיה צורך קיומי, משהו שאני עושה כדי שאוכל לנשום כמו שצריך, להכיל את הכאב והחוסר אונים ולהתחבר למקורות של אור ואהבה. אני מרגישה שדרך הריקוד אנשים מתחברים למקומות טובים בתוך עצמם וזה נותן לי תקווה.

"הריקוד מפתח הקשבה, עדינות, זרימה, נדיבות, ויתור, חמלה, מודעות; בדיוק ההפך מכוח, רדיפת הממון, הדורסנות, והתוקפנות שהובילו אותנו למציאות של היום".

אוהד: "גם ככה אני מרגיש די קרוב לפגיעות האנושית כשאני יוצר. בעתות מלחמה הדברים עוד פחות מובנים מאליהם, עוד יותר אקוטיים, טעונים ויקרי ערך".