בתיאטרון גשר הציגו הבוקר (שלישי) את הרפרטואר החדש לשנת 2025-2024, ובו קלאסיקות ויצירות חדשות, לצד הצגות ברוח המלחמה, כשמסביב מרחפת דמותו של יבגני אריה, המנהל האמנותי המיתולוגי של התיאטרון שהלך לעולמו לפני שנתיים.
אחת ההפקות המסקרנות היא הצגת הילדים "פו הדב", הצגה מוזיקלית לילדים בבימויו של עמית אפשטיין מאת רועי חן על פי ספרו המוכר של א"א מילן. בהצגה ישתתפו יובל ינאי, גלעד קלטר, אלון פרידמן, מיכל ויינברג ושיר סייג. מי שאמון על המוזיקה הוא לא אחר מאשר יוני רכטר שחוזר לעשות מוזיקה לתיאטרון אחרי חמש שנים.
"מאז 'אניהו' (הצגה לה כתב את המוזיקה ב-2019, מ"כ) לא כתבתי לתיאטרון ובאופן כללי בשנים האחרונות לוקחים פחות מוזיקאים ויותר מוזיקה ערוכה. להפתעתי פנו אלי מהתיאטרון. מכיוון שאני כל כך אוהב לכתוב לילדים, אמרתי שאני מוכן ללמוד את הנושא וקראתי פעם ראשונה בחיי את 'פו הדב'".
לא נכון! פעם ראשונה?
"כן. תמיד אמרו 'פו הדב' ולא ידעתי על מה מדובר. כבר נוצר לי חור בהשכלה, ואמרתי 'מילא, נמות בלי להכיר את פו הדב'. מזל שפנה אליי עמית אפשטיין והציע לי. יש שבעה שירים שכתב רועי חן לפי הספר שתרגם, עם כל הדמויות שמאכלסות את הספר".
מאז 7 באוקטובר הכל השתנה. גם היצירות נטענו במשמעות חדשה, ובמיוחד יצירות לילדים. עד כמה זה משפיע עליך בעבודה?
"אני לא מאמין שיש מחשבה מודעת אבל כמובן שאני השתניתי, כמו כולנו. חטפנו שוק. מי בצורה כזאת ומי בצורה אחרת. אצלי זה הלך פנימה לתחושות פנימיות קשות ואובדן מסוים של תמימות. כאילו כבר הפסקתי להאמין שיכול להיות פה רגוע אי פעם, אז בהחלט התחושות האלה נמצאות. כשאני ניגש לפסנתר ומלחין, זה נמצא בי כי הלחנה זה תהליך לא שכלתני אלא רגשי ואימפולסיבי".
עוד ברפרטואר: "שמשון ודלילה" על פי ספרו של זאב ז'בוטינסקי בעיבודו של רועי חן ובבימויו של נועם שמואל; "החתונה מבוטלת" בבימויה של דאשה שאמינה; אמדאוס" מאת פיטר שפר בבימויה של אילאיל סמל; "החטא ועונשו" שכתב דוסטוייבסקי בעיבוד חדש בבימויו של אלכסנדר מולוצ'ניקוב; "הנערה הדנית" בבימוי נועה רבן; "דולי סיטי" על פי ספרה המצליח של אורלי קסטל בלום בבימוי נתי בן חנן; "נמסה" מאת ובבימוי סופיה גולן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו