יודע משהו על העולם הזה: "חנוך לוין - האופרה" הוא בול מה שדרוש לנו עכשיו

מבחינת הבמאית שירית לי וייס, לא היה צורך לשנות או לעדן את תוכני המופע ולהתאימו לזמנים טעונים אלה: "חומריו של לוין על־זמניים"

חנוך לוין. צילום: פסי גירש

כמו לא מעט פרויקטים שעמדו לעלות לבמות לפני שלושה חודשים ונעצרו או עוכבו, גם "חנוך לוין - האופרה", ההפקה המקורית של האופרה הישראלית, היתה אמורה לעלות בבכורה בימים הראשונים של אוקטובר.

אירועי אותו חודש נורא הביאו, באופן מובן, לדחיית עלייתו של המופע, שמפגיש בין גיבוריו, שיריו ומערכוניו של לוין לבין הגשה אופראית. אבל שלא כמו פרויקטים אמנותיים אחרים, "חנוך לוין - האופרה", הצגה שמורכבת ממחזות, משירים ומקטעים מתקופות שונות ביצירתו של המחזאי, עומדת מול אתגר נוסף: חיבור בין חומריו היותר שנויים במחלוקת של היוצר לבין הלך הרוח הנוכחי במדינה.

משתתפי האופרה, צילום: יוסי צבקר

מבחינת הבמאית שירית לי וייס, לא היה צורך לשנות או לעדן את תוכני המופע ולהתאימו לזמנים טעונים אלה - מתוקף היות חומריו של לוין על־זמניים.

"כל הזמן מדברים על הרלוונטיות של האופרה", היא אומרת. "אז כן, עברנו מה שעברנו, וזה ענק ועצום ושיבש הכל. אבל בסוף הרי אנחנו חיים את הדברים האלה כל הזמן. שוב - לא בעצימות הזו, אבל אלה החומרים שתמיד אנחנו מתעסקים איתם כאן במדינה. רוב ההפקה לא מורכבת מהחומרים אלה, אבל יש רגעים כאלה, ואנחנו הולכים לקראתם וגם מרפים מהם.

"היתרון של ההפקה הזו הוא שהיא מורכבת מכל מיני חומרים מתקופות שונות של חנוך לוין. זאת אומרת - התפירה פה היא רחבת ידיעה, ואני יכולה לספר משהו ולהעביר איזושהי חוויה רגשית.

"המקומות האלה שעוסקים בשכול ובכאב, כמו 'את ואני והמלחמה הבאה', גם מבחינת הלחן, יוצרים רגע מאוד מרגש. אבל גם לפני 7 באוקטובר לא הצלחנו לעבור חזרה אחת בלי שכל מי שישב בחדר בכה מול הדבר הזה".

"חנוך לוין - האופרה" תוצג בבית האופרה בתל אביב ב־29 וב־31 בינואר, וב־1, ב־2 וב־5 בפברואר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר