קשה שלא לחשוב מה היה אומר וכותב חנוך לוין ז"ל על אירועי הזוועה שפקדו אותנו לפני יותר מחודשיים, והובילו למלחמה הקשה.
המחזאי, המשורר והסאטיריקן הישראלי המצליח ביותר בעולם, שהיטיב לתאר בטקסטים מושחזים וכמעט נבואיים מחוזות של רוע צרוף ואכזריות לצד חשיבות עצמית ויוהרה מתפרצת, היה ודאי מגיב למציאות בדרכו הכל כך מיוחדת. החודש (ב־18 בדצמבר) ציינו 80 להולדתו של לוין, ולאור זאת התיאטרון הלאומי הבימה יעלה השבוע מופע מחווה ליצירתו.
המופע, שיתקיים הערב ב־20:30 במסגרת הפסטיבל הלאומי למחזאות ישראלית, יצדיע לגדול מחזאי ישראל, וישתתפו בו אמנים רבים כמו צביקה הדר, ליליאן ברטו, עמי סמולרצ'יק, בן יוסיפוביץ', מירב גרובר, אסנת פישמן ועוד. המנחה יהיה דב רייזר.
"לצערנו, אי אפשר לדעת בדיוק איך היה מגיב חנוך למלחמה הנוכחית, אבל לקרוא היום את הסאטירות שלו זה ממש מצמרר", אומרת השחקנית ליליאן ברטו, שהיתה נשואה ללוין עד מותו ב־1999, וניהלה את העיזבון שלו עד לפני כשלוש שנים. "למשל, את 'את ואני והמלחמה הבאה' - קוראים היום ומצטמררים. כשקוראים את הטקסטים הסאטיריים שלו, את יכולה לדמיין לעצמך באמת את האווירה שבה הם נוצרו ולהבין איזה יוצר אמיץ הוא היה, לעמוד ככה לבד, מול הציבור. אנחנו יודעות היום כמה זה קשה, מה חוטף מי שאומר משהו שבעיני חלק גדול מהציבור אולי נתפס כמשהו שלא אומרים עכשיו, ואיך החיים שלו יכולים להתרסק".
הטקסטים שלו נטענים היום במשמעות חדשה.
"נכון, וזאת הגדולה של הטקסטים שלו. חנוך בכתיבה שלו הציב מראה מאוד חדה לנפש האנושית, על כלל גווניה, ובין היתר גם לרוע שלנו, לעליבות שלנו ולקטנוניות שלנו, להרגשת החשיבות הגדולה שלנו לפעמים אל מול הזמניות שלנו. וכיוון שהיצירה שלו כל כך חדה ועמוקה ויפה ומכאיבה, בימים אלה הרבה מאוד טקסטים שלו, כמו הרבה טקסטים של אחרים, מקבלים משמעות כפולה ומכופלת".
בימים אלה מועלים בהבימה שלושה מחזות של לוין ("מלאכת החיים", "חפץ" ו"הרטיטי את ליבי"), ובתיאטרון הערבי־עברי ביפו עלתה ההצגה "מלכת אמבטיה".
כמי שנחשב לגדול מחזאי ישראל, היינו מצפים שיותר תיאטראות בארץ יעלו את יצירותיו.
"אני לא יכולה לענות בשם מי שעומד בראש התיאטרונים שלא מעלים את חנוך, אבל אני מאוד לא מודאגת. אני יודעת שהיצירה שלו כל כך פורצת דרך, משובחת, חד־פעמית, שכל מי שנתקל בה נפעם".
ערב מחווה לזכרו וליצירתו זה משהו שחשוב לקיים בעינייך?
"לתת לקהל ערב של היכרות רוחבית עם הטקסטים של חנוך זה דבר נפלא, אבל הכי חשוב להעלות מחזות, בטח בתיאטרון הרפרטוארי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו