נתן דטנר. צילום: יואל לוי

"כדור שני לשואה אני מבין עד כמה האפקט של השבת ההיא ילווה אותנו קדימה"

נתן דטנר חוזר לבמת התיאטרון במחזהחדש - ובמקביל מנסה לעבד את הטראומה • "כולנו צריכים סוג של טיפול נפשי"

מקבל חיים חדשים: כמעט 15 שנים חלפו מאז יצא המחזה "רוחל'ה מתחתנת", דרמה מרגשת של סביון ליברכט, על פי הסיפור "החתן המושלם של רוחל'ה", מתוך ספרה "צריך סוף לסיפור אהבה", וכעת חוזר המחזה הזה לבמה בתיאטרון העברי, שבו יעלה בקרוב.

הבמאי ומי שמשחק בתפקיד אביה של רוחל'ה, נתן דטנר, מוצא את ההקבלה הבלתי נתפסת בין הדרמה על הבמה לטרגדיה שמלווה את חיינו מאז 7 באוקטובר.

"המחזה מתעסק בדור שני לשואה, לא בשואה עצמה כמו באפקט שיש לה על החיים שאחרי, ואנחנו נמצאים בדיוק בתחילתו של תהליך שבו אנחנו יודעים שהנזק שנגרם הוא רק ההתחלה ושהאפקט של אחרי יהיה עוד כל כך הרבה שנים קדימה", אומר דטנר, "לא סתם מדברים עכשיו על טיפול נפשי שיש לתת מייד לכל מי שעבר את הטראומה, טראומה שכולנו עדיין בתוכה. הביטוי פוסט־טראומה עוד לא הגיע, וכמו במחזה אנחנו לא יודעים מתי ואיך יבוא.

"'רוחל'ה מתחתנת' זו הגדרה של 'סוף סוף הילדה מתחתנת', שמחה במשפחה שעליה משפיע אירוע מהעבר, מאותו אסון שנקרא שואה, והשאלה הנשאלת על הבמה - שתישאל כנראה גם בדורות הבאים בעקבות האסון שקרה לנו - היא מתי האסון הזה יפסיק להשפיע על הדורות הבאים שיבואו? במחזה מתעסקים בדור הצעיר, שהוא הדור השלישי והרביעי שמבקש לעשות קאט מהאירועים הטראומטיים".

במחזה רוחל'ה היפה והחכמה מוצאת חתן בסוף שנות ה־30 לחייה, ואביה, שלוימה, אלמן ניצול שואה, שמתרגש מאוד למשמע הבשורה, מחליט לבטל את החתונה בעקבות המפגש עם החתן, שמעלה בו זיכרונות כואבים מהתקופה בפולין.

"כדור שני לשואה אותי אישית מטריד כל הזמן הדבר הזה, האפקט הזה. במשך שנים השתתפתי במחזות שנגעו בזה, הרגשתי צורך לשאול את עצמי שאלות ולפתור לעצמי את העניין. כל הרפרטואר שלי הוא סוג של התמודדות עם משהו שקרה להורים שלי, שקצת הפילו עלי, וקצת שאלתי שאלות לגביו. שנים אני מתעסק בזה".

במקביל, הוא מככב בתיאטרון העברי במחזמר "כנר על הגג", משחק את טוביה החולב, אחת הדמויות הקאנוניות שמזמן הפכה למיתוס ואשר נדמה שבימים אלה נטענת במשמעות חדשה.

"אם יש היום תשובה לשאלה למה אנחנו כאן, זה 'כנר על הגג'. אין לי ספק שתמונת הפוגרום ב'כנר על הגג' תיראה אחרת. כשבאמצע חגיגת החתונה האוקראינים באים ועושים שם פוגרום, ואז טוביה מסתכל לשמיים ושואל את בורא עולם, למה? זו שאלה שאני שואל כל הזמן על האירוע של 7 באוקטובר.

"כוחה של קלאסיקה הוא ברלוונטיות התמידית שלה, אבל כמו ב'כנר על הגג', בסוף החושך יש אור ואני מאמין שגם פה".

"איך מצליחים להתמודד?"

כשהוא לא בתיאטרון הוא בתחנת הרדיו גל"צ, שבה הוא מגיש כבר שנים את התוכנית המשובחת "בטלים בשישי" לצידה של אודיה קורן. "אודיה ואני היינו בטיול בדרום אמריקה עם בני הזוג שלנו, ב־7 באוקטובר היינו בשדה התעופה בלימה, חזרנו לתוך המלחמה ובמסגרת התוכנית בגל"צ נסענו לשפיים ולים המלח, ראיינו בשידור חי את המפונים והשמענו את קולם ואת סיפורם.

"אחר כך נשארנו לדבר איתם. בשבועיים הראשונים הטראומה עוד היתה כל כך טרייה וקשה, לא היה אפשר לעמוד בסיפורים האלה, אתה לא יודע איך להתמודד עם זה. כולנו צריכים סוג של טיפול נפשי כדי שהאור שיגיע יאיר על המקומות הנכונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו