ישראל בהחלט יכולה לטפוח לעצמה על השכם. עם ארבע זכיות עד כה, מקום 7 במספר שיאני הזכיות לפי מדינה (כאשר מאחורינו 20 מדינות), אין ספק שאנחנו עושים משהו נכון בתחרות השירים האירופאית. אבל אחרי שביססנו את העובדה שאנחנו מרוצים, ובהבטחה שלא להעלות שום טענות לאנטישמיות, צריך להודות שישנם כמה להיטים ששלחנו לאירוויזיון ופשוט התפספסו.
למה? לא ברור. אולי היו מתחרים חזקים מדי באותה שנה, אולי זה משהו בעיבוד או בהופעה, ואולי באמת נפלנו קורבן למזימה אנטישמית (אוקיי, ההבטחה הזאת קרסה מהר משחשבנו). אבל היי, אם אין אני לי מי לי - אז רגע לפני אירוויזיון 2022 וההופעה של מיכאל בן דוד, שבתקווה יצליח להעפיל לגמר, קבלו את השירים הישראליים שלדעתנו היו צריכים לזכות במקום הראשון.
עפרה חזה - "חי" (אירוויזיון 1983, גרמניה)
מקובל לחשוב על תחרות האירוויזיון כעל תחרות שכולה רעש וצלצולים, אבל האמת היא שניתן למצוא בה גם שירים בעלי עומק שמספרים סיפורים נוגעים ללב. כזה הוא למשל השיר "חי", שביצעה עפרה חזה. האירוויזיון התקיים באותה השנה בגרמניה, שזכתה שנה קודם לכן עם השיר "Ein Bisschen Frieden" (מעט שלווה). זאת הייתה הפעם הראשונה בה זכו הגרמנים באירוויזיון, וההופעה שם עבור ישראל הייתה טעונה במשמעות היסטוריות לא פשוטות.
אהוד מנור החליט ללכת על כל הקופה - הוא כתב מעין שיר ניצחון של עם ישראל על הצורר הנאצי, שיושר דווקא במקום בו ניסו להשמיד אותנו. מלבד השיר בעל המילים המחזקות והלחן העוצמתי של אבי טולדנו, גם בתלבושות הועברה התייחסות לנושא כאשר המלווים של הזמרת הולבשו בצהוב - כצבע הטלאי של היהודים במחנות הריכוז. זה קנה לנו את המקום השני, אבל מבחינתנו, כמאמר הקלישאה, אנחנו לגמרי הזוכים.
צמד הבטלנים (אבי קושניר ונתן דטנר) - "שיר הבטלנים" (אירוויזיון 1987, בלגיה)
הבחירה הזאת אולי תעורר הרמת גבה או שתיים, אבל מבחינתנו "שיר הבטלנים" ("הופה הולה") שביצעו אבי קושניר ונתן דטנר וכתב זהר לסקוב הוא אחת היציאות המבריקות והמצחיקות ששלחה ישראל לאירוויזיון. השיר נולד בכלל מתוך רצון משותף של השניים לעבוד על מופע קומי, ולאחר דרך רבת גלגולים אותה ניתן למצוא כאן, השניים מצאו את עצמם, מעט מופתעים, זוכים בקדם האירוויזיון.
השיר המדובר, שבו שיחקו השניים צמד בטלנים (שלא לומר סטלנים) עורר תחילה אמוציות לא מעטות, כאשר בין היתר שר המדע והפיתוח דאז גדעון פת, הבהיר כי לא יעלה על הדעת שמדינה שהוקמה בעמל ויזע, תשלח שיר שמשבח כביכול את הבטלה. חרף המחאה, השניים טסו לתחרות שנערכה באותה שנה בבלגיה, והעניקו ביצוע הומוריסטי מלא נונסנס וסלפסטיק. זה הספיק כדי להביא להם רק את המקום השמיני, כאשר את המקום הראשון באותה שנה קטף מי שנחשב למר אירוויזיון, הזמר האירי ג'וני לוגן, עם השיר "Hold Me Now". כשמתבטלים אז יש תוצאות.
אורנה ומשה דץ - "כאן" (אירוויזיון 1991, איטליה)
שיר נוסף שחוגג את הישראליות והיה אחד הלהיטים הגדולים של שנות ה-90 הוא "כאן" שיצר עוזי חיטמן, וביצעו אורנה ומשה דץ. זאת הייתה שנת מלחמת המפרץ והאווירה בישראל הייתה לא פשוטה: תחושה של מלחמה על הבית עמדה באוויר. אורנה ומשה, שעוד היו אז זוג נשוי, ייצגו ישראליות יפה ומאוחדת באירוויזיון שנערך באותה שנה באיטליה. למרות זאת, התקשורת העולמית לא עשתה להם חיים קלים.
במסגרת פרויקט "ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים" שנערך לפני כשלוש שנים ב"ישראל היום", סיפר דץ: "התקשורת האירופאית כל הזמן התקיפה אותנו על השורה בטקסט 'דלת לשכנים אני פתחתי, ומי שבא נאמר לו אהלן'. לאיזה שכנים אנחנו פותחים את הדלת ולמה להגיד 'אהלן' בערבית, כשאתם יושבים על אדמות כבושות. זה נורא הפריע לי". על אף תגובות העיתונאים, השיר זכה להצלחה והגיע למקום השלישי באותה שנה, וחשוב מזה, הפך לפסקול שכל ילדה וילד בשנים שנולדו לאחר מכן, ידעו לזמזם.
להקת עדן - "Happy Birthday" (אירוויזיון 1999, ישראל)
שנה לאחר זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, אירחה ישראל את האירוויזיון כאשר השיר שנבחר לייצג אותנו היה הלהיט הבלתי נשכח "Happy Birthday" (יום הולדת) של להקת עדן שהורכב מישראלים ואמריקאים בני קהילת העבריים בדימונה.
השיר זכה להצלחה יפה בתחרות באותה שנה עם המקום החמישי, כאשר את המקום הראשון קטפה שרלוט נילסן השוודית עם השיר המצליח "Take Me to Your Heaven". למרות שלא זכה במקום הראשון, "Happy Birthday" זכה בכבוד אחר כאשר הפך בעשורים שלאחר מכן להמנון הבלתי רשמי של המוני ימי ההולדת בישראל, לילדים ומבוגרים כאחד. מתברר שהשנים באמת עברו לו בכיף, בשמחה ובאושר.
שירי מימון - "השקט שנשאר" (אירוויזיון 2005, אוקראינה)
כמו רשות השידור באותם ימים, גם הקדם אירוויזיון היה מוסד לא ממש יציב שבא והלך. באותה שנה, הוא דווקא התרחש. נישאת על גלי האהדה של "כוכב נולד", הצליחה שירי מימון לנצח זמרים וותיקים כמו זהבה בן וצביקה פיק שהתחרו באותה שנה, כאשר היא חמושה בלהיט מנצח - "השקט שנשאר" (אותו כתבו פיני ארונבייב ואייל שחר, והלחין ארונבייב).
בדרך לאירוויזיון שנערך אותה שנה באוקראינה, מימון נאלצה להתמודד עם צרות מבית כאשר הזמרת רווית הראל הגישה צו מניעה לביצוע השיר בטענה להפרת זכויות יוצרים שלה, אולם הצו הוסר עד מהרה ומימון טסה לקייב. היא חרכה את הבמה בהופעה כובשת שהרעידה את האולם. העבודה הקשה השתלמה ומימון קטפה את המקום הרביעי, שהגיע אחרי רצף של שנים בהן הגענו למקומות נמוכים במיוחד, כך שההישג של מימון נתפס כהצלחה כבירה. אבל עם כל הכבוד לדירוג הרשמי - מבחינתנו השיר הזה בהחלט יכול היה לקטוף את המקום הראשון. הזוכה באותה שנה, אגב, הייתה הלנה פפאריזו היוונית, עם השיר "My Number One". בטח השם של השיר בלבל את המצביעים.
בועז מעודה - "כאילו כאן / The Fire in Your Eyes" (אירוויזיון 2008, סרביה)
העונה החמישית של "כוכב נולד" הסתיימה בזכייתו של בועז מעודה, זמר צעיר בעל קול פעמונים. נישא על גלי התהילה של הזכייה, הוא הוכרז כעבור מספר חודשים גם כנציג ישראל לאירוויזיון (במה שאולי היה השראה עתידית לגלגול העתידי של התכנית - "הכוכב הבא לאירוויזיון"). במסגרת מיני קדם אירוויזיון, ביצע מעודה חמישה שירים, כאשר מתוכם זכה "כאילו כאן" הסוחף, אותו יצרה דנה אינטרנשיונל (יחד עם מנהלה שי כרם).
עד שהגיע לבמת האירוויזיון של אותה שנה, בסרביה, השיר עבר לא מעט גלגולים, עיבודים מחודשים ללחן, קטעים ושורות שהוכנסו ויצאו כמו במשחק לגו וגם שמו שונה ל"The Fire in Your Eyes". התוצאה אמנם הייתה מעט מבלבלת לאוזן הישראלית, אבל בסופו של דבר מדובר עדיין באחד משירי האירוויזיון האהובים עלינו במיוחד ומבחינתנו הגיע לו יותר מהמקום התשיעי.
