השחקן חנן גולדבלט מבקש מחילה על מעשיו ושיבה לעין הציבורית. גולדבלט, אשר הורשע בשנת 2008 בשורה של מעשי אונס ועבירות מין נוספות שביצע בתלמידותיו למשחק, פנה במכתב אל העיתונאים ושדרני הרדיו בן כספית וינון מגל, המשדרים את תוכניתם המשותפת בתחנת הרדיו 103fm. במכתב הוא טוען כי ריצה את עונשו ואת חובתו לחברה, וכעת יש לאפשר לו לשוב לשחק.
"אני כיום 10 שנים לאחר ריצוי 7 שנות העונש, שבמהלכו עברתי סדרת טיפולים מאתגרת ויסודית", כתב גולדבלט. "ברגע היציאה משער הכלא, אל מול המצלמות שהקיפו אותי, מילותיי הראשונות היו הבעת חרטה ובקשת סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי. זאת לא הייתה מניפולציה, כך באמת הרגשתי ואני מרגיש כך גם היום. התמודדתי, הפנמתי, ולקחתי אחריות מלאה על מעשיי. אבל העונש הנוסף, והקשה מכול שנענשתי בו - העונש שלא נגמר, שנמשך כבר 17 שנה, שגומר אותי: נמנע ממני לחזור למקום העשייה שהיה מרכז חיי ונשמתי. 17 שנים, והשנה אני בן 80. אז אולי אחרי כל כך הרבה שנים, כמעט שני עשורים, אולי אפשר לחשוב על התחלה של מחילה, לחשוב על לתת הזדמנות שנייה ולאפשר לי בשנים שנותרו - לחזור?".
גולדבלט החל את הקריירה שלו בלהקה צבאית, ומשסיים את שירותו התפרסם כשחקן תיאטרון וקולנוע. הוא שיחק בסרטים כמו "שני קוני למל", "הצד השני" , "דליה והמלחים" ואחרים. את עיקר תהילתו קנתה לו דמותו של "גשש בלש" בתוכנית הטלוויזיה הלימודית המיתולוגית "בלי סודות". בשנות ה-90 המשיך לשחק בסדרות ובתוכניות לילדים לצד שמות כמו ציפי שביט, נתן דטנר, נתן נתנזון ואחרים.
בשנת 2005 נעצר בחשד לביצוע מעשי אונס בשחקניות בתחילת דרכן אשר היו תלמידותיו, לאחר שורה של עדויות על סצנות מיניות שקיים עימן בהבטחה שהדבר יסייע להן מקצועית. גולדבלט כפר בהאשמות, אך הורשע ביולי 2008 בעבירות של אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה וכן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשש נשים, בין אמצע שנות ה-80 לתחילת שנות האלפיים. הוא נידון לשש שנות מאסר בפועל, ומהן ריצה ארבע שנים. עם צאתו מבית הסוהר, התנצל על מעשיו והביע חרטה.
באוקטובר 2018 בוטל אירוע מחווה לנעמי פולני בהנחייתו בקריית טבעון, לאור מחאת רשת שהתנגדה להשתתפותו באירוע. בשנה שעברה נשא לאישה את בת זוגו בשמונה השנים האחרונות.
בתוכנית שוחחו כספית ומגל אודות מצבו של גולדבלט והשאלה אם הקהל מסוגל לסלוח לו על העבירות שביצע. "קשה להגיב על דבר כזה, כי קודם כל הוא בן 80, אלוהים. אצלי הוא 'גשש בלש', יש מקום שאני מזדהה איתו", אמר כספית. "החברה שלנו, מכל דבר משתקמים. אריה דרעי ישב על שוחד, ואני לא מגיע אליו כדי להטריל אותו במסגרת הסכסוך שיש לי איתו. הוא הלך וישב על שוחד, חזר לאותו מקום, החוק אפשר לו את זה ואני תמכתי בזה. בקטעים האלה, גם המקצוע שלנו קשה מאוד לחזור אליו ואני לא רוצה לזרוק דוגמאות. זה כואב. אם הוא היה מאלה שמכחישים ו'מה פתאום, שפכו את דמי' ומנהל קרב כמו שעשה בזמנו חיים רמון על קשקוש הרבה פחות חמור... לא, (גולדבלט) הלך לבית סוהר, ישב, הוא בן 80, אני מרגיש רע. אני חייב להגיד... כשיש כזה מקרה, איש כזה, מבוגר, לקח אחריות, ישב שנים בבית סוהר - בואו נשחרר".
מגל הוסיף: "זו חוכמת ההמון. אנחנו יכולים להעלות אותו לשידור ולהגיד 'זה עצוב וקשה ויש צדדים לכאן ולכאן', אבל העבודה שלו זו עבודה שקהל צריך לבוא. כל אדם יחליט אם הוא יוצא להצגה שלו או לא, אם מתאים לו לשלם כסף על הדבר הזה או לא. זה לא שהוא תלוי בעורך או משהו ששם אותו בתפקיד ברדיו או בטלוויזיה או בעיתון או בכלל בעבודה אחרת של נהג או אופה ודברים אחרים. כלומר, פה, כשהוא על הבמה, הוא נמצא עומד יום-יום במשפט הציבור. זה דבר מורכב".
בהמשך התוכנית יצר השחקן קשר טלפוני, הועלה לשידור ואמר: "הייתי רוצה לחזור לעשייה, לבמה, לתיאטרון, למה שעשיתי כל החיים שלי מגיל 18". כאשר הוא נשאל על ידי המנחים אם הוא יכול להבין הורים שלא ירצו להציג את ילדיהם בפני אדם שהורשע במעשים שביצע, ענה: "יש לי להגיד להם שאני יכול להבין את השנים הראשונות, את הזעם הראשוני. אבל אחרי כל מה שעברתי ואחרי הכלא והטיפול שעברתי, עברו 17 שנה. הבעתי חרטה ואי אפשר להחזיר אחורה את הגלגל (ואת) מה שעשיתי. אפשר רק להצטער ולהביע חרטה. שילמתי עונש, באבו-אבוה שילמתי עונש.
יצאתי מהכלא, בלי ששאלו אותי אמרתי 'לפני הכל אני מצטער ומבקש סליחה ומביע חרטה מכל מי שפגעתי בה'. העונש הכי גדול בטיפול הוא ההפנמה. כשפתאום נופל האסימון שאתה באמת אשם, שעשית את כל הדברים שעשית. פתאום בטיפול בכלא, יש קבוצות טיפול מצוינות, נופל לך האסימון... זה העונש הכי קשה".
גולדבלט מתאר מצב של "חוסר אונים" והבנה כי "עשה דברים רעים". "דפקתי לעצמי חלק גדול מהחיים, האשמה היא בי. אין לי את מי להאשים", הוא אומר. בהמשך הוסיף: "אני חושב שפשוט גדלתי בתקופה... זה לא שאני מנסה להצדיק את עצמי, אני מנסה להסביר שגדלתי בתקופה שכאילו הכל מותר. בכפר הירוק ניסיתי להסביר לעצמי, בזמן המאסר והטיפול, איך קרה שבחור טוב, ארבע שנים בלהקת הנח"ל, שהכול בסדר איתו, איך הוא הגיע למצב שהוא עושה דברים מהסוג הזה". כאשר נשאל אם להגיד "כך עשו כולם" זו לא הנחה, ענה: "אני גם לא אומר את זה עכשיו".
גולדבלט אמר כי הוא אינו אובדני כמו הקולגה דודו טופז, וכי הוא לא מסוגל לוותר על הרעיון לשוב לבמות. "אני חושב שאדם נולד למשהו... הצגה שכתבתי בכלא עלתה בבת-ים, כמה פעמים ניסו לגלות הצגות זמר חדשות, זו הייתה תחרות כזאת. ההצגה קיבלה ביקורות פנטסטיות, אבל כמובן שאף אחד לא לקח את זה".
השחקן סיפר כי בשמונה השנים האחרונות הוא עובד כנהג ליסינג, וכי אנשים מזהים אותו ומבקשים להצטלם איתו בסלפי. "נחמד שמזהים והיחס מהציבור בסדר גמור", אמר. "אני חושב שהבעיה היא בקובעי דעת הקהל. אלה שמפיקים, בעיקר הפרטיים, אומרים לעצמם 'לך תדע, אנשים לא ירצו להוציא כסף'. כנראה שזה העניין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו