הילולה בחיפה: אי אפשר היה לצפות לזה

פסטיבל Port2Port האביס את 6,000 האנשים שנהרו לחיפה במוזיקה משובחת, סאונד מדהים ותאורה פנומנלית, ובכל זאת השאיר טעם של עוד • נתראה במהדורה הבאה של מה שחייב להפוך למסורת חדשה

צילום: אריאל עפרון // הקהל צפה והשתאה. פסטיבל Port2Port

מי שהביאו לכם שלוש מהדורות בלתי נשכחות של DGTL תל אביב, פסטיבל המוזיקה האלקטרונית המרשים ביותר שידעה מדינת ישראל מכל בחינה שהיא – מארגון, דרך ליינאפ ועד סאונד, הלכו הפעם על הרפתקה הרבה יותר מאתגרת ופחות בטוחה. במקום תל אביב במרכז – חיפה בצפון, במקום קיץ שמזוהה עם הופעות ופסטיבלים – חורף גשום וסוער, במקום ליינאפ שמורכב ברובו מהשמות המובילים של המוזיקה האלקטרונית הבינלאומית – פרגון לשמות צעירים ובועטים, שיום יבוא ועוד יובילו את הסצנה. ההרפתקה הזאת, שסיכויי הצלחתה על הנייר היו נמוכים, כביכול, התבררה להיות אחד מאירועי המוזיקה האלקטרונית הטובים שהיו אי פעם בישראל. בלי טיפת הגזמה, רק כמה טיפות של גשם.

פסטיבל PORT2PORT // צילום: עידו קבלן

לא פחות מ-6,000 איש נהרו לנמל בחיפה על אף מזג האוויר הסוער, כשכל מה שהם יודעים על הפסטיבל החדש הוא את שמות הדיג'יים שיתקלטו בו, ושמי שאחראים עליו הם אלה שהפכו את פארק הירקון באוקטובר האחרון לקרקס עתידני. ואם אחד מששת האלפים האלה חזר הביתה לא מרוצה, אל תקראו לי רז.

אחד מאירועי המוזיקה האלקטרונית הטובים שהיו אי פעם בישראל // צילום: אריאל עפרון
אחד מאירועי המוזיקה האלקטרונית הטובים שהיו אי פעם בישראל // צילום: אריאל עפרון

שלוש במות פעלו לכל אורך הפסטיבל, מערב יום חמישי עד בוקר יום שישי. הקונטיינר הקטן הציע חוויה אינטימית אך קצת צפופה מדי, מה שמעיד על ליינאפ מוצלח אפילו כשמדובר בבמה הכי קטנה. האוהל היווה אטרקציה הן בגלל שמות כמו רומן פלוגל ורד אקסס והן בגלל היותו שקוף ומחומם. אבל שני אלה, שניצבו זה מול זה ממש בכניסה למקום, היו רק המתאבן לארוחת המלכים שחיכתה לקהל בהאנגר.

כבר מרגע הכניסה להאנגר ליוותה את הקהל השתאות. המבנה התעשייתי האפור הפך לרחבת ריקודים ענקית; הברים המרובים שניצבו בכל פינה אפשרו לקהל לרכוש זריז ולהמשיך לרקוד; הסאונד, שממילא היה חד כמו סכין, התעצם פי כמה בזכות האקוסטיקה של המקום; בזה אחר זה טחנו את הרמקולים מפלצות הטכנו SNTS, נסטיה, FJAAK, יוג ופרעה הישראלים שרגילים להשתלב נפלא עם שמות ענקיים ברחבה הראשית של מועדון הבלוק והוכיחו את עוצמתם גם הפעם, וכמובן אמלי לנס, מלכת הטכנו החדשה והשם הכי גדול בליינאפ, שהפתיעה עם הבלחות מלודיות בין ריסוק לפיצוץ.

תאורה סטייל ברלין ואיביזה. הפסטיבל בנמל חיפה // צילום: אריאל עפרון
תאורה סטייל ברלין ואיביזה. הפסטיבל בנמל חיפה // צילום: אריאל עפרון

אבל מעל לכל אלה, בלי לפגוע בדיג'יים שאחד אחד באו לכסח באהבה, עמדה תאורה מפעימה, שמזכירה מועדונים ענקיים בחו"ל, סטייל ברלין ואיביזה (שוב, באמת, בלי טיפה של הגזמה). שורות של זרקורים צבעוניים מהתקרה, מסכים ענקיים מאחורי עמדת התקליטן ועוד אינספור אטרקציות לעיניים שמשתלבות באופן מושלם עם התזוזות של הגוף, העניקו חוויה מרהיבה ואווירה אירופאית.

גם האופטימי שבאופטימיים, שקנה כרטיס חודשים לפני שידע בכלל מי יתקלט בפסטיבל, לא יכול היה לצפות לכזו חוויה מרשימה. 6,000 איש הבינו שהם הימרו נכון, נכון מאוד, וסביר להניח שכולם יחזרו גם בשנה הבאה, אז כדאי כבר מעתה לחשוב איך מרחיבים את האירוע יוצא הדופן והמרשים הזה, שכבר עתה בדרך הבטוחה להפוך למסורת של פסטיבל טכנו מוביל נוסף בישראל. תשמעו, זכינו.

הכל על "האח הגדול"

2020 בסיפורים: פרויקט מיוחד

שירי: "לירן עושה לי קיצי עד שאני נרדמת"

איראן הרגה כוכב טלוויזיה אמריקאי

עומר אדם חוזר לבמות עם טוויסט

הכוכבת האמיתית של "הכוכב הבא"

ירון לונדון: אמיתי או פרובוקטור?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר