כשעוצרים לרגע ומגלגלים בראש את ההיסטוריה המוזיקלית של אלון אולארצ'יק, קשה שלא להודות שעל אף הכישרון ועושר היצירה שלו, רוב הזמן הוא אנדר־רייטד בצורה כמעט פושעת. מפופ ורוק, דרך מוזיקה מזרחית וג'אז, ועד מוזיקה לילדים ולבלט (כשבדרך הוא טועם ומתנסה בעוד ז'אנרים), היצירה של אולארצ'יק צבעונית ומתפתחת וקשורה בקשר עבות אל המוזיקה הישראלית. רבים זוכרים לו את החברות בלהקת כוורת, אבל מעל חמישה עשורים של יצירה לקחו אותו לאינספור נקודות דרמטיות וחיברו אותו למגוון עצום של יוצרים מקומיים. היום הוא חוגג 70, וזה זמן טוב להודות לו על העשייה שלו.
עם ניסיון מוזיקלי לא מבוטל, הוא מתגייס ב־1968 ללהקת הנח"ל, וכנראה שחורץ בכך לא מעט מעתידו היצירתי. הוא פוגש שם את גידי גוב, דני סנדרסון, אפרים שמיר ומאיר פניגשטיין, חבריו העתידיים לכוורת, אבל גם שותפים בפרויקטים אחרים שנמשכים עד היום גם מחוץ למופעי האיחוד.
אחרי הפירוק של כוורת, אולארצ'יק נוסע ללמוד בארה"ב, ובזמן שהותו בניו יורק הוא ממונה למנהל המוזיקלי של מועדון מקומי, אליו הוא מזמין את כוכבי המוזיקה המזרחית של ישראל: שימי תבורי, זוהר ארגוב, אבנר גדסי ואחרים.
בדיעבד ברור כמה התקופה הזאת משמעותית עבורו, שכן לאחר חזרתו לארץ הוא כותב את "בא לשכונה בחור חדש" ואת "היא הולכת בדרכים" שכוללים מוטיבים מוזיקליים מזרחיים. בתחילה הציע אותם לעופרה חזה, אבל היא סירבה ואולארצ'יק הקליט בעצמו את מה שיהפכו לחלק בלתי נפרד מהקאנון הישראלי.
מכאן והלאה הבסיסט המופנם של כוורת תופס יותר ויותר תשומת לב ומוצא את עצמו מג'נגל בין עבודה על חומרי הסולו שלו, השתתפות בהרכב קולות שלובים, הופעה בפסטיגל עם אמל מורקוס וטריפונס, והלחנת המוזיקה לסרטה של מיכל בת אדם, "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב".
• אלון אולארצ'יק עם להיטים מכל הזמנים
אבל את ההשפעה הדרמטית במיוחד שלו על פס הקול של החיים שלנו צריך לזקוף לזכות אלבומי מופת שאותם הפיק: "רואה לך בעיניים", אלבום הבכורה של אתי אנקרי; "אין עוד יום" של גידי גוב; "שביל קליפות הגרעינים", אלבום הבכורה של טיפקס ועוד. באותן השנים אולארצ'יק היה מהמעצבים המרכזיים של הסאונד הישראלי, וצירף אליו גם להיטים משל עצמו.
הוא חוגג היום 70, אבל בעיניים שלו יש עדיין ניצוץ ילדותי, והחיוך המופנם שלו מסרב להיכנע לסימני הזמן. נראה שבכל הקשור ליחסים שלו עם מוזיקה, הוא עדיין ילד. כמעט הכל מסקרן אותו והוא שלח ידיים גם אל משחק בטלוויזיה, תרגום ספרה של אשתו, הלחנת המוזיקה להצגה "ליזיסטרטה 2001" של ענת גוב, וכל זה מבלי לוותר באף שלב על עשייה מוזיקלית.
אם תסתובבו באיזור האולפנים של שכונת פלורנטין במהלך היום, יש סיכוי שתראו אותו עוזב את האולפן עם המבט הילדותי המפורסם שלו, עולה על האופניים שלו, ורוכב אל הדבר הבא שידליק אותו. מזל טוב אלון, ותודה, בשם כל חובבי המוזיקה בישראל, שמאחלים לך בריאות ומקווים שתמשיך לחפש.
