צילום: אריק סולטן // "היצירה האישית שלי התמסמסה לחלוטין". אמדורסקי

מיכל אמדורסקי: "'הזמר במסכה' שינתה לי את החיים"

יותר מעשור שמיכל אמדורסקי לא הוציאה שירים • עכשיו, אחרי התוכנית, היא מוציאה שיר חדש שכתבה והלחינה, שעוסק בנשים שחוות התעללות • "במקום לכתוב פוסט, כתבתי שיר", היא אומרת

יותר מעשור עבר מאז האלבום האחרון שמיכל אמדורסקי הוציאה. לאחרונה חזרה אל המוזיקה ואל המסך בתוכנית "הזמר במסכה", ועכשיו היא מוציאה שיר חדש, שאותו כתבה והלחינה.

השיר, "קומי ולכי!", עוסק בנשים שחוו ואשר חוות התעללות מצד בני זוגן. "הנושא הזה לא קרוב אלי", מבהירה אמדורסקי, "אבל המקרים הרבים של נשים שנרצחות בידי בני זוגן מחרידים אותי. 

"רק שלשום נרצחה אישה בידי הגרוש שלה, לאחר שהגישה נגדו תלונה כמה פעמים. זה יכול לקרות לכל אחת. אין פה מענה, אין אכיפה, אין עזרה מהרווחה, ואנחנו כציבור יושבים ושותקים".

אז החלטת להוציא שיר?

"כן. הכוח שלי הוא במוזיקה, אז במקום לכתוב פוסט מזועזע בחרתי לכתוב שיר. שלחתי את השיר למירי מיכאלי, שחוותה בעצמה אלימות מצד בן זוג, והיא אמרה לי 'השיר שלך יכול להציל חיים'. זה גרם לי להוציא אותו החוצה. מירי גם משתתפת בקליפ".

את מאמינה בכוח של המוזיקה לשנות מציאות?

"אני לא יודעת, אף פעם לא כתבתי שיר מחאתי, או שיר שאמור לשנות משהו. אני מקווה שזה ייתן כוח לנשים. בחלומות שלי קבוצה של נשים עומדת מחוץ לבית של אישה מוכה שאומרת 'תעזרו לי', ולא עוזבת אותה לבד. יש המון עמותות, אבל לאף אחת מהן אין באמת כוח לשנות. אם אציל אישה אחת ממוות - עשיתי את שלי".

עשור שלם שלא שחררת שיר חדש. 

"נכון. הטריגר שלי לחזור לכתוב היה הקורונה. שי, המנהל שלי, הוציא אותי מהבית, שבו ישבתי בפיג'מה, ופשוט הושיב אותי באולפנים ליצור ולכתוב. עוד לא חוויתי את החוויה של להוציא שיר ליו־טיוב, את הכוח של הרשת החברתית. השירים שהוצאתי היו בעידן הפלייליסט, כשהרדיו החליט מה ישמיעו ומה לא. הוצאתי כמה שירים ולא השמיעו אותם. הייתי צריכה למצוא דרך להתפרנס, אז המשכתי בהופעות של קאברים, של מחוות לאמנים, של מופעים לילדים, עם הנחיית אירועים. הבמה לא נעלמה לי, אבל היצירה האישית שלי התמסמסה לחלוטין".

"אם אציל אישה אחת ממוות - עשיתי את שלי". מיכל אמדורסקי // צילום" אריק סולטן
"אם אציל אישה אחת ממוות - עשיתי את שלי". מיכל אמדורסקי // צילום" אריק סולטן
  אני מניחה שההשתתפות ב"הזמר במסכה" עוררה משהו.

"קודם כל זה היה נורא לשקר ולהסתיר מאלה שקרובים אלי (צוחקת). חוץ מבעלי שידע, וחתם גם הוא על סודיות. בתור הפטרייה היה לי הרבה מעבר לכיף. צילמנו בקורונה, ופתאום מוציאים אותך מהבית לחזרות, ללמוד שירים, להופיע. פתאום יש קהל, ואת מעריכה את מה שהיה לך כל החיים ונעלם. 

"מה שאמני הבמה עוברים עכשיו זו טרגדיה. עולם התרבות מת. לאמנים המצליחים יש רזרבות והם ימשיכו לחיות טוב, אבל אנחנו שעל התפר, שמתפרנסים מהופעה להופעה - מבחינתנו זה גזר דין מוות. יש כאלה שאומרים לי 'המקצוע שלך לא רלוונטי', ואני שותקת. מבחינתי, אדם שאומר דבר כזה לא מבין כלום. אני לא מכירה אדם אחד שלא צורך מוזיקה באיזושהי דרך. 

"היצירה שלי התחילה עוד לפני 'הזמר במסכה' אבל התוכנית הזאת שינתה לי את החיים. לא ידעתי איך יהיה השיח עליה, ופתאום נהיה שיח נעים מאוד סביב התוכנית. זה לא אחד נגד השני, זה לא פוליטיקה, זה משהו מגניב וכיפי וקליל. זה הרים אותי ממיכל של מינוס מאה לאפס, זה החזיר לי את הביטחון שלי בעצמי". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו