הערב: מיקי גבריאלוב בהופעה מיוחדת לגולשי "ישראל היום"

רצה הגורל ובאלבום החדש שלו משמש מיקי גבריאלוב נביא זעם. "כאלה הזמנים 2020", שיצא החודש, מכיל שירים שעוסקים בשיברון, בקושי כלכלי, ובעתיד לא ברור. רובם נכתבו קצת לפני המשבר העולמי הנוכחי ושוחררו כסינגלים ממש במהלכו. וכך שירים כמו "אם אין אהבה", "קו העוני במאה העשרים ואחת", "שלם לי את הצ'ק" ו"מה יהיה" זכו במין צירוף מקרים מוזר לרלוונטיות יתרה.

"חלק מהשירים פשוט השתלבו בזמנים האלה", אומר גבריאלוב (71), "יש גם שירים אינטימיים על חיפוש אהבה וגעגוע. איכשהו מכל ההיבטים הכל התחבר לתקופה הזו. הקלטתי את האלבום לפני תקופת הקורונה, עם כל הלהקה שלי באולפן גדול, דבר שכמעט לא עושים היום. היה לי רצון לחבר את כל הנגנים יחד, להרגיש משהו יותר אנושי".

את הצורך לנגן כלהקה הוא ממלא כעת שוב. שידורי הקורונה של "ישראל היום" גאים לארח את גבריאלוב להופעה אינטימית הערב ב־18:00 (באתר, באפליקציה ובדף הפייסבוק של "ישראל היום"), שתשלב בין כמה מהשירים החדשים ובין חומרים ישנים יותר. ביניהם "אבא סיפור", "היא יושבה לחלון" של ביאליק ו"פוליה", שמבוסס על מכתבים שכתב בן גוריון לרעייתו פולה. יחד איתו מנגנים החלילן מתן קליין והפסנתרן יואב פולצ'ק. 

""מדברים עכשיו על הופעות שאולי יתקיימו באזור מארס־אפריל, אחת בפסטיבל 'ימי זמר' בחולון ועוד אחת באילת. אני מאוד מקווה שזה יקרה", אומר גבריאלוב. "יש איזושהי אופטימיות באופק, אבל אולי זו סתם אופטימיות שלי".  

איך נראתה השנה הזו אצלך?

"שנה בלי הופעות זו שנה בעייתית מאוד, לא רק כלכלית אלא גם מנטלית. אני קשור לקהל, קשור להווי הזה של לנסוע להופעות. פתאום זה לא קיים. אתה קם בבוקר ומתכוונן אחרת. אני הולך לאולפן, כותב, לפעמים מקליט, מוציא אלבום. מעבר לזה  - נדה. זה פינה הרבה מאוד זמן. רואים הרבה סדרות, אני קורא יותר, עושה יותר התעמלות. למדתי להתעסק עם הזמן הפנוי שלי. לפני כן הייתי מתוכנן תמיד להופיע ולהקליט. אני מתעסק בדברים כמו פנסיונר, ואני לא רוצה להיות פנסיונר". 

יצא לך להופיע בבתים, כמו מוזיקאים אחרים?

"אני לא עושה את זה. גם מבחינת הסיכון הבריאותי וגם כי אין לי את התנאים שאני יכול להופיע בהם, ואני לא רוצה לעשות משהו שלא מתאים לי. מבחינה כלכלית אני לא כל כך צריך את זה, אז אני משתדל להימנע מזה אם אני יכול". 

האלבום החדש, אחד היפים שהוציא, מכיל שיתופי פעולה מעולמות שונים לגמרי. האחד הוא דואט עם הזמרת אסתר רדא, האחר הוא דואט עם קורין אלאל, חברתו הוותיקה. "שתיהן התלהבו ונרתמו לזה בלי בעיה", מספר גבריאלוב. "קורין תמיד מביאה אנרגיות טובות וחיוביות, מכיוון שאנחנו באמת מכירים הרבה שנים". 

מה אתה חושב על מתווה ההופעות שהציג אביב גפן?

"אני באמת לא יודע אם זה יקרה או לא. זה נשמע קצת מעודד. אולי תוך חצי שנה הכל קצת יתבהר ואנשים יוכלו לבוא להופעות בלי לפחד. אני סומך על כך שיום אחד המתווה הנכון יגיע, ואפשר יהיה להופיע. זה משבר אבל אנחנו נצא נזה. אני מאמין שלתרבות אי אפשר לעשות דיליט".