מאיר בנאי היה אדם מרגש בחייו. לא במובן שבו אומרים את המילה הזאת שופטי "הכוכב הבא" לכל מתמודד שני בתוכנית אלא במובן האמיתי של המילה: אדם ששפך את כל נשמתו וכאביו אל תוך השירים הנפלאים שכתב. לכן היה זה אך מתבקש שמופע המחווה לאמן המיוחד הזה, שהלך לעולמו מוקדם מדי בינואר 2017, יהיה מלא ברגש.
וכך אכן היה. כמעט עשרת אלפים בני אדם הגיעו לזאפה לייב פארק בראשל"צ אמש (ג') ועברו תלאות וייסורים בדרכם (כולל פקקים בלתי נסבלים, איחור משמעותי בתחילת המופע ותורים ארוכים בכניסה אל הפארק) כדי לראות את בכירי אמני ישראל עולים בזה אחר זה אל הבמה ומבצעים את שיריו של מאיר בנאי.
היה שם את אסף אמדורסקי שפתח את הערב בביצוע ווקאלי לא אופייני לשיר "את אחת ויחידה". היו שם ברי סחרוף ואביב גפן שעשו ביצוע משותף ל"וביניהם".
היה שם חנן בן ארי שריגש עד דמעות עם ביצוע ל"אהבה קצרה" ("בלי כאב, בלי דמעות, כאן דרכינו נפרדות"), היהודים עם הביצוע הרגיל שלהם ל"אצלך בעולם", התקווה 6 שעשו ביצוע רגאיי מרענן ומצוין ל"בשם האהבה", ועוד היו שם מיכה שטרית, ארקדי דוכין, אברהם טל, מארינה מקסימיליאן, שולי רנד, מוש בן ארי, אמיר דדון, דודו טסה וכמובן בני משפחת בנאי המורחבת, בהם אלישע, אהוד, אביתר, ובנו של מאיר, נועם - שגם יזם והפיק את כל המופע הזה ביחד עם אחותו נוגה ועם נועם פיינגולד.
בין לבין הוקרנו על המסך קטעים מראיונות ישנים של מאיר בנאי ואף קטע מהסרט "שוברים" של אבי נשר מ-1985, שם ביצע בנאי לראשונה את "שירו של שפשף".
אחת ההפתעות בערב היתה שאת שני להיטיו הגדולים של מאיר, "שער הרחמים" ו"גשם" הפקידו בידיים של אמנים שלא היו מקורבים אליו במיוחד בחייו. מוש בן ארי שר את "שער הרחמים" ואמיר דדון עשה ביצוע גדול מהחיים ל"גשם", מלווה בדיסטורשן של גיטרה חשמלית. משום מה ציפיתי ששני השירים הללו יופקדו בידיו של האח אביתר או של בן הדוד אהוד, אבל אביתר בחר לבצע שני שירים אחרים. הוא ביצע את "חלומות אחרים" והראה לעולם שהוא בהחלט יודע להגיש שירים קצביים ולהתנועע על במה ולא רק לשבת ליד פסנתר או להחזיק גיטרה ביד (מתאים לך, אביתר, אולי תאמץ את זה?), ואז סגר את הערב בביצוע מופתי ל"שירו של שפשף" ביחד עם דודו טסה - שיר שהעמיד את כל הקהל על הרגליים.
ארבע וחצי שנים אחרי מותו, מאיר בנאי זכה לכבוד מלכים השמור רק לאמנים גדולים באמת. והוא בהחלט היה כזה.