השיר החדש של נועה קירל: צריך לומר, מדובר בשיחוק

לא פחות משבעה כותבים חתומים על "Please Don't Suck", הסינגל הבינלאומי הראשון של נועה קירל תחת הלייבל הנחשב "אטלנטיק רקורדס". אחת מהם היא קירל עצמה. יתר יוצרי השיר, אם להאמין להודעה לעיתונות, עבדו עם אמנים כמו קלי קלרקסון, מאשין גאן קלי ודי.ג'יי חאלד.

על הקליפ (המוצלח) הופקד ג'ק ווילסון, שביים קליפים לשמות כמו ליזו ושר. על הכוריאוגרפיה היה אמון שון באנקהד, שברזומה שלו הרקדה של קארדי בי ודוג'ה קאט. במילים אחרות, ולמקרה שלא הבנתם, כל הניים דרופינג הזה כאן כדי להזכיר לכם שנועה קירל היא כנראה האמן הישראלי ששמו עליו את ההימור הכי גבוה אי פעם להצלחה בעולם.

האם היא מספקת את הסחורה? האמת היא שכן. "PDS" (בעברית - "בבקשה אל תבאס") נשמע כמו ביטוי שיכול בקלות להפוך לביטוי שגור בקרב צעירים, ובעיקר צעירות שוחרות קשר או סתם אינטראקציה עם אדם נורמלי. השיר עצמו מבוסס באופן ברור ומודע על "Mr. Sandman", קלאסיקת הפופ ההרמונית שכתב פאט באלרד ב־1954, אך מעניק לו טיפול מודרני שמתאים את השיר העל־זמני הזה לימינו אנו.

"Baby don't fuck this up", שרה בו נועה, קצת לבחור הבא שתפגוש בדייט וקצת, כפי שהיא מספרת, לשנת 2021 שכולנו עדיין קצת חשדנים לגביה.

גם הקליפ, שצולם בלוס אנג'לס באביב האחרון, לא מאכזב. מדובר בממתק קליל ומסוכר בצבעי מאכל עזים. קירל נראית בו - בהיעדר הגדרה פרובינציאלית פחות - כמו מי שיכולה להפוך מהר מאוד לכוכבת-על ולשם מוכר בביצת הפופ העולמי המבעבעת.

לא בטוח שמדובר בשיר הכי טוב שלה (באנגלית, מה לעשות, איזושהי איכות לבנטינית אובדת בתרגום - רק תשאלו את סטטיק ובן-אל). ועדיין, כמוצר שמכוון לקהל רחב יותר מזה שכבר מכיר אותה - מדובר בשיחוק. אם לשאול שורה ממנה, זה נראה ונשמע מיליון דולר.