אבנר גדסי. צילום: אילן פורת

"הייתי מנוטרל כמה חודשים, לא יכולתי לשיר או לדבר"

אבנר גדסי חוזר בשיר חדש "יום ביומו", שהלחין דודו טסה • הגברים בוכים בלילה? "כן, אבל אני גם בטוח שנחזור מהר לחיים שלנו"

[object Object]

כשדודו טסה היה בן חמש, הוא נחשף לראשונה לקולו של אבנר גדסי, שהיה מושמע לא מעט בבית הוריו. כעת השניים סוגרים מעגל עם "יום ביומו", שיר חדש שהלחין טסה למילים שכתב עם עמיר לב, שאותו מוציא היום (ראשון) גדסי לאוויר העולם.

"אני מעריץ של דודו טסה כיוצר וכזמר, הוא ענק ומוזיקאי־על", אומר גדסי. "יש לנו אותם שורשים, שנינו מאותו הכפר, מאותה השכונה. גדלנו בשכונת התקווה, בצל של הגדולים מאיתנו. אבא שלי וסבא שלו היו עושים בכל שבת כמו טברנה, בכל פעם בבית של מישהו אחר. כל אחד היה בא עם הסל שלו, ושרים שירי שבת משלוש בצהריים עד צאת השבת.

"אני מכיר ומוקיר את המשפחה שלו, וזה מחמם לי את הלב לעשות איתו את המהלך הזה. הוא אירח אותי בהופעה ונתן לי את הלב שלו, וכשביקשתי ממנו שיתארח אצלי הוא נענה מייד".

מוזיקאי על. דודו טסה, צילום: קוקו

גם טסה לא מסתיר את ההתרגשות: "זה כבוד גדול וזו זכות גדולה בשבילי לשתף פעולה עם אבנר גדסי", הוא אומר. "לפני שנה אירחתי אותו בהופעה שלי בהיכל התרבות, ביצענו יחד את 'נפרדנו כך', ומאז לא הפסקתי לחשוב עליו, וכמובן עלה בי הרצון לשתף איתו פעולה בשיר.

"לאחרונה נפרדתי מאבי, ואני חושב שהוא היה מאוד גאה ונרגש לראות אותי משתף פעולה עם אבנר גדסי, בן שכונת התקווה".

"הלך לי הקול"

גדסי חזר להופיע בחודש האחרון, לאחר תקופה שבה היה מושבת בשל בעיה במיתרי הקול.

"זמן קצר לאחר שפרצה המלחמה ביקשו שאבוא לשיר בשבעה של סמל אריאל אוחנה מקיבוץ רבדים. באתי עם הבן שלי, שליווה אותי בגיטרה, וכנראה ההתרגשות, הלחץ והשימוש הלא נכון במיתרים השפיעו עלי, וממש הייתי מנוטרל כמה חודשים, לא יכולתי לשיר או לדבר, הלך לי הקול.

"הייתי אמור להופיע ולארח את דודו, ונאלצתי לבטל את ההופעה. בתקופה האחרונה חזרתי לעצמי, ובחודש האחרון חזרתי להופעות".

בוכי בלילה, חוזרים לחיים. אבנר גדסי, צילום: אילן פורת

עד כמה אתה מרגיש את הנחמה ואת המפלט שהמוזיקה מספקת בשנה האחרונה?

"כל החיים שלי אני סביב המוזיקה, היצירה, השירים של פעם. זה לא מפתיע אותי. אני מתעדכן במה שקורה היום דרך הבן שלי, בן. הוא מוזיקאי ויש לו אולפן, והוא עושה פרויקטים מוזיקליים מדהימים שמנציחים את החבר'ה שנפלו בנובה, אז אני רואה את הכוח של המוזיקה בבית. כשדודו שלח לי את השיר והציע לי לבוא להקליט, מייד אמרתי שאני בא".

לא רק הגברים בוכים בלילה בשנה הזאת - כולנו בוכים. אתה מצליח להיות אופטימי?

"באתי משכונת התקווה - אני מקבל בוקס, נופל וקם. אני משוכנע שבוכים בלילה, אבל אני גם בטוח שנתקדם קדימה, ואני מקווה שנחזור לחיים שלנו כמה שיותר מהר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו