"בכל פעם שאני מאזין לו, הדמעות זולגות מעצמן": ישי לוי שר על נכדתו של שלמה שרף שנרצחה בנובה

בקליפ שמלווה את "בגן החיים", שירו החדש של ישי לוי, נראה הזמר כשהוא מתהלך באתר ההנצחה לקורבנות הטבח בנובה. בשלב מסוים הוא עוצר מול האנדרטה למאי שרף נעים ז"ל, צעירה שנרצחה בפסטיבל, שהשיר החדש, שאותו כתב שאול דור ללחן של סגיב כהן, מוקדש לה.

זהו רגע מצמרר עבור הצופה בקליפ, וחוויה עוצמתית בכאבה עבור לוי עצמו, שאמנם לא הכיר אישית את מאי - אך בהחלט מכיר את סבה שלמה שרף, המאמן ופרשן הכדורגל. שרף גם מופיע בקליפ, ואף שההיכרות המוקדמת ביניהם היתה מבוססת בעיקר על היותם שמות מוכרים בתרבות הישראלית, השניים מספרים שכעת נוצר ביניהם חיבור עמוק שיקשור אותם לשנים קדימה.

"כשנסענו לצלם את הקליפ באתר ההנצחה, אמרתי לאיריס אשתי שאני רוצה הביתה", מספר לוי. "נהיו לי דפיקות לב. אתה לא מבין בכלל מה קורה בישראל עד שאתה לא מגיע לשם. כל המכוניות השרופות עדיין היו שם, עברתי ביניהן והרחתי מוות. ביום שצילמנו שם את הקליפ היו מסביבנו כל הזמן רעשים של הפצצות של צה"ל. הרגשתי כאילו אני בתוך עזה.

"קרה לי עוד דבר באותו היום: נכנסתי לאחת המיגוניות, וראיתי שם את שמו של בנה של ידידה שלי, שנרצח בנובה גם הוא. חייל בשם אמיתי מליחי רצאבי. מי שלא נוסע לשם לראות את המקום שממנו כל כך הרבה צעירים עלו לגן העדן ואת התמונות שלהם - לא מבין כלום, לא ראה כלום ולא חש כלום. בוודאות".

אל אותו האתר הגיע גם שלמה, סבה של מאי, ובהחלט לא בפעם הראשונה. עבורו, שירו של לוי הוא עוד שלב בתהליך האבל שלו על נכדה שהוא לא יחבק יותר. "כבר הייתי פעמיים באתר ההנצחה, ואני בטוח שאגיע עוד פעם. זה מאוד מרגש", אומר מאמן נבחרת ישראל לשעבר. "אנשים אמרו לי שהזמן הוא התרופה הטובה ביותר, אבל אצלי זה בדיוק להפך. ככל שהימים חולפים, כך הכאב גדול הרבה יותר.

"השיר, המילים והמנגינה שלו מבטאים באמת את מה שהילדה הזו היתה. הם מבטאים המון מהגעגועים שלי אליה. אני מתגעגע לחיבוק שלה. השיר הזה כל כך אמיתי. בכל פעם שאני מאזין לו הוא מרגש אותי, ואני לא יכול לעצור את הדמעות, שזולגות מעצמן באופן אוטומטי. גם כל אחד אחר ששומע את השיר הזה, נוצרת לו לחלוחית בעיניים. זה שיר מאוד נוגע. אני חושב שאף זמר אחר לא יכול היה לשיר את השיר הזה. ישי, עם הקול הצרוד שלו, נותן לו עוד ממד".

מאי היתה בתם של ענת ועופר, אחות לשלי, לטל ולרן ואחייניתו של יובל נעים, אף הוא כדורגלן לשעבר ומאמן כדורגל, והתגוררה במושב גן חיים (כשמו של השיר) שנמצא בשרון, בסמוך לכפר סבא. היא היתה בת 24 כשיצאה עם חבריה לנובה, שהסתיימה באופן הטרגי ביותר שאפשר לדמיין. היא ברחה מירי המחבלים והסתתרה במיגונית ליד קיבוץ בארי - אך זו הפכה מלכודת מוות.

"פונים אלי הרבה מאוד לגבי שירי הנצחה, כנראה כי השירה שלי מודגשת וממחישה את כל מה שקרה שם", מספר לוי. "כבר עשיתי כמה הנצחות בשירים, אבל לא דבר כזה. הטקסט והלחן יצרו לי מחנק בגרון. אם בחרתי להקליט אותו - כנראה זה שיר מטורף.

"כשפגשתי את שלמה הוא אמר לי שאנחנו כבר משפחה, ושהגורל הפגיש בינינו. הגעתי למקום, ראיתי את התמונה של מאי על העמוד ומייד צילמתי אותה ושלחתי לשלמה. כתבתי לו: הגעתי למאי. הוא שלח לי הודעה קולית, שבה הוא נשמע פורץ בבכי. הוא היה מאוד קשור אליה. הוא אמר לי: ישי, היא קבורה מאה מטר ממני ואני לא יכול להגיע אליה".

"זה לא השיר הראשון שנכתב על מאי, יש עוד, אבל אין ספק שזה החזק ביותר", מוסיף שרף. "הוא מבוצע על ידי זמר מדהים. המילים כל כך מבטאות את מאי, את המושב ואת החיוך שלה, ואני בטוח שהוא יהיה להיט ושכולם ישירו אותו. אני מקווה שנראה ימים טובים יותר במדינה שלנו, שנצא כבר מהתקופה הגרועה הזו ומהאסון שקרה לנו, ושנמצא דרך חדשה".