אחרי המשבר האישי, צמד הזמרות המצליחות חוזרות: "מאמינות שיהיה בסדר"

את "כמה זה יפה", הסינגל החדש שלהן, טלי ולירון כרקוקלי כתבו בתקופת משבר, או לכל הפחות בתקופה משברית. ימי פוסט־תפנית מקצועית שבהם הרגישו, במילותיהן, "כל דבר פרט לניצחון".

בחלוף ארבע שנים, השתיים החליטו להוציא את הסינגל החדש דווקא בזמנים איומים קולקטיבית, כדי לנסות להעניק רגע של אור. זה מעלה שאלות על תפקידה של המוזיקה ברגעי משבר, ועל מקומו של הפופ הישראלי בימים שבהם יותר משהרגליים מעוניינות בפיזוז, הן עסוקות בריצה למקום מחסה.

"כתבנו את השיר הזה בנקודת מפנה של 'פנינו לאן?'", מספרת טלי. "זה היה אחרי האלבום השני שהוצאנו, והרגשנו שאנחנו חוות משבר אישי, ושבא לנו להמציא את עצמנו מחדש במוזיקה. אחרי שיש הייפ סביב משהו טוב שעשית, את אומרת 'מה עכשיו?'. את לא רוצה לעשות את אותו הדבר, אבל את גם לא רוצה להשתנות, כי זו מי שאת.

"אחרי האלבום השני לקח לנו זמן לשבת ולכתוב שירים. ישבנו בחדר אצל ההורים שלנו, שיש בו פסנתר, ואמרנו 'בואי נעשה שיר שיגרום לנו להרגיש טוב. כזה שיגיד שלא משנה מה - אנחנו שלמות עם עצמנו'. זה שיר שמדבר על כך שזה בסדר להיות בדאון, כי אלה החיים. הוא חיכה במגירה מאז. אין ספק שזו תקופה מורכבת לכולם, והרגשנו שזה הזמן הנכון להוציא אותו".

יש תחושה שהפופ הישראלי בעצמו חווה משבר אחרי 7 באוקטובר. יש הרגשה שהוא יוצר דיסוננס מול הלך הרוח הכללי.

"אני לא יכולה להגדיר אותנו כפופ", אומרת לירון. "אין ספק שבתקופה הזו את אקסטרה רגישה, כי אין אחד שלא חווה את מה שקורה כאן בצורה מטלטלת ועוצמתית, ואנחנו שואלות את עצמנו המון שאלות. היה לנו חשוב להביא משהו קליל וכיפי שעושה טוב, אבל שהטקסט שלו רגיש. תראה את 'Papaoutai' של סטרומאה. זה שיר מטורף וקצבי, אבל הטקסט שלו מפרק.

"בכלל, מה זה פופ? קשה לי עם הגדרות, כי מוזיקה פופולרית זה דבר כל כך רחב. גדלנו על מלא דברים, הקשבנו לאום כולתום כי אנחנו עיראקיות, ואנחנו גם חצי גרמניות, אז האזנו לסימפוניות שסבא שלנו ניגן בפילהרמונית. ובינינו - בכלל שמענו בריטני ספירס".

"כמה זה יפה" הוא אחד מהשירים באלבום שעליו השתיים עובדות עם המפיק המוזיקלי תומר בירן, שגם כותב ומלחין איתן. קצת יותר מעשור מאז פרצו לתודעה בתוכנית "אקס פקטור ישראל", ניכר שהכרקוקליות מסרבות להיכנע לתכתיבים של הגדרות ושל ז'אנרים. לצד שירים רקידים הן מקליטות גם בלדות, ובאלבום החדש שלהן הן מבטיחות שילוב של חומרים קלילים וכבדים.

לא מעט משירי האלבום נכתבו לפני 7 באוקטובר, אף שיהיה קשה להניח זאת לפי מילותיהם. "האירועים שקרו גרמו לנו לעבוד על האלבום מנקודת מבט אחרת", אומרת טלי. "יש בו המון רגש, אבל הוא עדיין קצבי, ואני חושבת שהוא גם מיוחד מאוד. זה אלבום שמייצג אותנו, בלי שום כוונה לרצות או שיאהבו אותנו. אלבום מהבטן.

"יש בו גם חומרים שנכתבו הרבה לפני המלחמה, אבל הטקסט שלהם כל כך מצמרר שקשה להאמין לזה. למשל, יש שיר בשם 'סיבה להאמין', שמדבר על אמונה שלא תלויה בכלום ועוסק בכך שאנחנו עדיין מאמינות - באלוהים, באנשים, בכל דבר אחר. זה קצת החדיר בנו את האמונה שיהיה בסדר".