ד"ש מהעולם הבא: המעריצים המושבעים של המוזיקאי המנוח ייהנו

אלבומי פוסט־מורטם הם עניין טריקי. מצד אחד, רעבם של מעריצים לחומרים חדשים של אמן שלא יכול פיזית לייצר כאלה לרוב לא יודע שובע, ומכאן שהפיתוי לצרוך אותם (ומלכתחילה גם זה של חברות התקליטים לאתר כאלה) מובן. מצד שני, בלא מעט מקרים מדובר במהומה רבה על לא מאומה. שאריות מחוממות של חומרים גולמיים, שהיוצר המנוח בעצמו - במקרה הטוב לא מצא את הזמן לבשלם, ובמקרה הרע לא מצא אותם ראויים מספיק לצריכה על ידי הקהל הרחב.

המקרה של "Songwriter", אלבום החומרים ה"חדשים" של ג'וני קאש, מוזיקאי שהלך לעולמו כבר לפני יותר משני עשורים, משתייך לסוג הראשון. כלומר, הוא נמנה עם אלבומי לאחר־המוות שיכלו ועמדו (ככל הנראה) לצאת, שזה נהדר, בטרם הוסטו הצידה על ידי חומרים טובים יותר.

בסך הכל מדובר ב־11 שירים לא רעים בכלל, המוצלחים שבהם הם "Hello Out There" האווירתי והשמימי, "Drive On" ושיר האהבה החמוד "I Love You Tonite" (השגיאה במקור), שכולל שורות מקסימות כמו "אני אוהב אותך הלילה אולי יותר משאהבתי אותך בסיקסטיז", או "את מאמינה שצלחנו את האייטיז?". וזו שאלה שמוצגת בפני ג'ון, רעייתו של קאש, מתחברת לתמה של האלבום ומסבירה את המקום שבו הוא נכתב, במסגרת הקריירה של אגדת הקאנטרי.

ב־1993 היה ג'וני קאש צל של עצמו. סחורה לא חמה או מבוקשת במיוחד על ידי חברות התקליטים, אחרי שנות דעיכה בפופולריות שחווה מסוף שנות ה־70 ודרך כל שנות ה־80. הוסיפו לזה מאבק קשה בהתמכרות - והתוצאה היתה אמן גדול וחשוב אך מובס. "Songwriter" הוא אסופה של שירים שנכתבו בתקופה ההיא בחייו, שהבליטה, כמשתמע משמה, את קאש כותב השירים המחונן. מה שהוא לא ידע אז, וזו הסיבה שבגללה הם לא ראו אור, הוא שבעוד רגע הוא עתיד לחוות תחייה מחדש של הקריירה שלו בזכות שיתוף הפעולה הפורה והסופר־מוצלח שלו עם ריק רובין. שת"פ שישים דגש על קאש דווקא כמבצע שירים של אחרים.

לא מדובר באלבום חובה בשום צורה, אבל המעריצים הגדולים ישמחו לעוד קצת יצירה של קאש, במיוחד אישית ומייצגת כל כך, מתקופה אפלה בחייו של "האיש בשחור", רגע לפני עלות השחר.

אלבום | ג'וני קאש, "Songwriter"