לא מעט שינויים עברו על נטע ברזילי מאז הגיעה למקום הראשון באירוויזיון. הבולט שבהם הוא כמובן המהפך החיצוני שעברה לאחרונה. אבל אחרי האזנה לאלבומה החדש "הכל עליי", נראה שדווקא הבחירות האמנותיות וההחלטות הקרייריסטיות שלה הן אלו שמסמנות את השינוי המהותי ביותר שעבר עליה. במסגרתו היא בחרה להוציא לראשונה אלבום שכולו שירים בעברית, ושיותר משהוא מתכתב עם הפופ העולמי (או מכתיב אותו) - הוא נטוע עמוק בישראליות.
"אני יוצרת בעיקר מוזיקה בעברית לאחרונה", כתבה בסטורי בחשבון האינסטגרם שלה בינואר. "מרגיש לי כאילו נעלבתי מהעולם ואני לא כל כך רוצה לעשות מוזיקה בשבילו יותר". זה הסבר בהחלט הגיוני לבחירה לשתף פעולה עם אמנים ישראלים כמו כפיר צפריר, שרק ועברי לידר.
תשעת שירי האלבום משלבים שלל ז'אנרים, מאפרו־ביט ניגרי ועד לטיני, לבנטיני וסלסולים, במעטפת סאונד שמאפיינת פופ מודרני. לרוב זה עובד, כמו ב"נתק אותי" היפה, שהיה בחירה נכונה ליציאה כסינגל. ל"סוכר" יש פזמון קליט וכיפי, אבל הוא גם מכיל קצת יותר מדי קלישאות סאונד, אפקטים ואסתטיקה כללית של פופ חו"לי.
אבל הרגעים החזקים ביותר באלבום הם גם אלה שמסבירים את הפאזה החדשה ביצירה שלה. "אל איי" המוצלח כולל שורות כמו "מלמדים אותך לחלום אל איי, מגיל קטן לחתוך את השמיים. הטיסה שלי היתה בדיליי, אבל הכי כיף זה לחזור לבית". הישראליות ואפילו העממיות של ברזילי, שמנוגדות מהותית לבינלאומיות שאפיינה את הצליל ואת הפרזנטציה שלה עד כה, באות לידי ביטוי גם בשיר הנושא.
בין לבין, ולאורך כל האלבום, היא נוגעת טקסטואלית ב־7 באוקטובר ("מחשיך לי, לא טוב", היא שרה ב"נתק אותי", למשל). את האסופה היא חותמת בקאבר מוצלח ל"ימים של שקט" של לולה מלפני כמעט רבע מאה, במה שנדמה כמו תפילה לכאלה שעוד יבואו.
בין אלקטרוניקה, אל איי, שוק הכרמל ו־7 באוקטובר - נטע הוציאה את מה שנראה כאלבום האישי והמקורקע ביותר שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו