פרידה מהזמר אדם: השירים הגדולים של אליל הנוער הנצחי

הזמר שהלך היום לעולמו הותיר אחריו מורשת של שירי פופ-רוק שנטבעו עמוק בנוף המוזיקה הישראלית לדורותיה • בעוד אנו נפרדים ממנו בעצב, זה הזמן להיזכר בלהיטיו הגדולים

הזמר אדם. צילום: אפרת אשל

הזמר אדם, שהלך לעולמו הבוקר (חמישי), השאיר אחריו מורשת של שירי פופ-רוק אלמותיים. זאת מעבר לעובדה שהיה אחד מאלילי הנוער הראשונים שידעה ישראל והיווה מודל מקומי לגיטימי למונח "כוכב". אין מוצא (אם נצטט מאחד משירים הגדולים) מלהיזכר בשיריו הגדולים בזמן שאנחנו נפרדים ממנו בעצב ובכאב.

"סוד"

הרבה בטרם הפך לשיר שמזוהה עם רוני דואני, היה "סוד" שיר הנושא של אלבום הבכורה של אדם, שיצא ב-1987. כמו עוד כמה שירים באלבום, גם את "סוד" - שיר פופ מעולה וסינגל אפקטיבי ביותר כפי שהתגלה - הלחין והפיק מוזיקלית יזהר אשדות למילותיה של רעייתו, הסופרת אלונה קמחי. נוסף על ההלחנה וההפקה, אשדות גם ניגן בכל הכלים בשיר ואף היה אחראי לעיבודו, כלומר למעטפת המוזיקלית שלו, שאופיינית ללהיטי שנות השמונים. "סוד" היה להצלחה אדירה, "סינגל בונה קריירה", כפי שיש מי שהיה מגדיר אותו, והוא צעד במצעד הפזמונים של רשת ג' ואף כבש את המקום הראשון בו. במצעד סיכום השנה השנתי של התחנה ב-1987 הגיע "סוד" למקום השלישי והמכובד, אחרי להיטי ענק על-זמניים במוזיקה הישראלית (למקום הראשון במצעד הגיע "באה מאהבה" של יהודית רביץ, ובמקום השני התמקם "שלל שרב" הקנוני של גידי גוב). 87' הייתה שנה משמעותית בקריירה של אדם, ובסופה הוא גם זכה בתואר "זמר השנה" (להקת השנה הייתה אז, למקרה שתהיתם, משינה).

"אם את לא לבד אז זה כואב פחות", שר אז אדם, ו-17 שנים מאוחר יותר, בשנת 2004, כשהזמר היה במקום אחר בחייו האישיים והמקצועיים ורחוק מאוד מהבמות ומאור הזרקורים, הוציאה רוני דואני את אחד הקאברים המוכרים ביותר בזמר המקומי. דואני (או רוני סופרסטאר אם תרצו) החזירה את השיר לתודעה והנגישה אותו לדור שלם של צעירים שלא הכיר את סנסציית הפופ האייטיזית שהייתה תופעת אדם. גם הגרסה שלה התברגה במקום ראוי לציון במצעד העברי של רשת ג', כשסגרה את החמישייה הראשונה בטבלה. 18 שנים אחר כך, ב-2022, מעגל הסוד נסגר כשהזמרת נונו, כוכבת פופ לדור שלא הכיר את רוני סופרסטאר, הוציאה גרסה משלה לשיר, בו לקחו חלק גם רוני ואדם ז"ל.

"אין מוצא"

קצת אחרי שליווה בשירתו את זו של יזהר כהן ב"עולה עולה" - השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 1985 - הפך אדם (במקור חיים כהן. לא השף) לכריס לייף, בניסיון לפרוץ בקריירה בינלאומית. הניסיונות שלו לפצח את שוק המוזיקה הצרפתית לא צלחו ממש, אבל השירים שהיוו חלק מניסיון הפריצה ההוא התבררו כאפקטיביים יותר כאשר תורגמו מאנגלית לעברית. וזהו בעצם הסיפור של "אין מוצא", שיר שבגרסתו הלועזית נקרא "No More Light", ושכתבו במקור על ידי אנתוני גיבר, מיץ' הילר וסם סימפסון.

הגרסה העברית לא הייתה ממש שונה מוזיקלית מזו המקורית, אבל את המילים של "אין מוצא" כתב יואב גינאי, שסיפר כעבור שנים שניסה לתאר באמצעותן את המולת הכרך הניו יורקי. עיר חטאים זוהרת ומפתה כפי שהיא ממכרת ומסוכנת, מקום בו הכל יכול לקרות - לטוב ולרע. אדם סיפר כי הקליט את השיר כמעט כשעשוע, במהלך ביקור בארץ בתקופה שבה ניסה את מזלו בחו"ל. באותה שנת פריצה של אדם והפיכתו לכוכב הנערץ בישראל, ל"אין מוצא" היה תפקיד מרכזי בהפיכתו של הזמר לסנסציית ענק שטרם נראתה כמותה בפופ המקומי. ממש לאחרונה זכה השיר למעין עדנה מחודשת, כשבוצע (גם אם במילים שונות ולצרכים מסחריים) על ידי גל תורן בפרסומת לבנק.

 "בלדה בין כוכבים"

"חופשי", אלבומו השלישי של אדם שיצא ב-1989, לא נחשב מוצלח כמו קודמיו, לא סיפק להיטי ענק ובמובן מסוים נחשב לתחילת סופו של אדם כתופעה תרבותית וכמגה סטאר שבנות עשרה היו מכתרות את ביתו בתקווה לחזות באלילן מקרוב. השיר היחיד שלו שהצליח להשתחל למצעדי הפזמונים של אותה שנה היה "תפקיד חיי", סינגל שהזמן די שכח ולא ממש נחשב קלאסיקה לפנתיאון היצירה הישראלי. אבל רצועה אחרת מהאלבום דווקא הצליחה לעמוד במבחן הזמן ועוד זוכה להשמעות בתחנות הרדיו השונות גם היום. 

הוא אמנם לא נחשב לשיר הראשון שעולה לראש למשמע שמו של הזמר, אבל לפחות עבור כותב שורות אלה (ולא מעט אחרים, יש להניח) נחשבת גרסת הכיסוי שלו ל"בלדה בין כוכבים" לרגע יפהפה בקריירה של אדם, שמבהיר את סוד קסמו. כדרכו בכל אלבום שהוציא, גם "חופשי" הכיל קאבר לשיר ישן (ובהקשר זה ראוי לציין גם את הביצוע שלו ל"ברחוב הנשמות הטהורות" של שלישיית הנשמות הטהורות). במקרה של התקליט השלישי הייתה זו "בלדה בין כוכבים", שהוקלטה ובוצעה לראשונה ב-1969 על ידי שלישיית התאומים (וגם גרסת המקור שלהם חביבה לא פחות). שלום חנוך היה אמון על הלחן ויענקל'ה רוטבליט כתב את מילותיו של השיר, שנכתב לציון נחיתתה של מעבורת החלל האמריקנית אפולו 11 על הירח. בתקופה שסימנה שלב חדש בקריירה שלו, אדם נשמע רענן מתמיד, בעודו מטייל ושר לו בין גרמי שמיים. וד"ש לקסיופאה.

"מצטער"

זו לא תהיה רשימת שיריו הגדולים והחשובים של אדם ללא "מצטער", שיר כל כך מידבק ומוצלח עד שהפזמון שלו לא היה זקוק כלל למילים, והוא מובל על ידי שירת "טו דו דו טו". "מצטער" נמנה עם שירי "מרחוק לרחוק" המוצלח, והוא הופק על ידי יזהר אשדות. את המילים כתבה רחל שפירא, שגם הלחינה אותו.

פרשנות מעוררת מחלוקת של השיר טענה כי הוא עוסק בחרטה של גבר על אונס שביצע באישה, אך אדם שלל את הטענה הזו מכל וכל. מכל שיריו של אדם, "מצטער" היה היחיד שזכה בתואר "שיר השנה" בסיכום השנה העברי.

"נוסע רחוק"

פנינה נוספת ומצליחה במיוחד מתוך אלבום הבכורה של אדם, וכזו שהפזמון שלה, עמוס הדיסטורשן והפאתוס, לא היה מבייש את בון ג'ובי, אליס קופר או כל להקת גיטרות אמריקנית בשלהי האייטיז. כמו "סוד" ועוד כמה שירים בתקליט ההוא, שמכר למעלה מ-45 אלף עותקים וסימן את אדם ככוח עולה בתרבות הישראלית, גם "נוסע רחוק" נכתב על ידי אלונה קמחי והולחן על ידי יזהר אשדות.

אנשי חברת התקליטים "הד ארצי" זיהו שמדובר בשיר קליט ואפקטיבי עם פזמון סוחף, שמתכתב אסתטית עם עיבודי הרוק ששלטו אז בפופ המקומי והעולמי, צליל שלא ממש שומעים היום בשאריות הרוק שעוד נותרו, בטח שלא במוזיקה הפופולרית העכשווית. פחות מחודש לאחר שנכנס למצעד הפזמונים של רשת ג' הגיע למקום השני בו. הוא שהה במצעד עשרה שבועות.

"שקיעה אחת"

גם בתומה של 1988 נבחר אדם ל"זמר השנה", לא מעט בזכות שירי אלבומו השני "מרחוק לרחוק" שניצל את המומנטום שצבר אלבום הבכורה. הוא כלל לא מעט שירים מוצלחים, ואולי המוצלח שבהם הוא "שקיעה אחת", שכתבו והלחינו, ניחשתם נכון, הזוג אלונה קמחי ויזהר אשדות. לרקע קולו של אדם אפשר לשמוע כאן את שירתה של תימנה בראואר, זמרת ישראלית-אוסטרית שכמו אדם, ייצגה את אוסטריה באירוויזיון, שנה לפני פריצתו הגדולה. בראיון שהעניקה שנים רבות אחר כך תטען שנבחרה כיהודייה על ידי האוסטרים לייצג את ארצם בתחרות הזמר האירופית "כדי להראות שהם לא נאצים". חובבי הטריוויה ישמחו לגלות שהיא גם חלקה יום הולדת עם אדם.

"שקיעה אחת", מהמצמררים שבשיריו של אדם, נאמן לרוח המוזיקלית שאפיינה אותו ואת התקופה, אבל משהו בהגשה ובמילותיו מצליח לבלוט במיוחד בגוף העבודה של הזמר. בזכות מילים כמו "אז מי היה צודק ומי אשם, זו סתם אדמת טרשים שאין לה שם" ו"אש כתומה שולחת בשדות" יש מי שמקשר אותו למלחמת לבנון הראשונה ולקלאסיקה "חצבים פורחים" של תיסלם. בהתחשב בעובדה שיזהר אשדות כתב אותו, זה לא כל כך מופרך. מעל לכל מרחפת השורה "איך פרידה אחת כמו אלפי פרידות" - רגע של צלילות והבנה שסופים הם דבר בלתי נמנע. הם דומים זה לזה, אבל עומדים בפני עצמם ויותר מהכל - כולם, או לפחות רובם, נושאים אלמנט כואב של טרגיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר