לא הולכת לשום מקום: בחינה של תאריך הלידה של הזמרת האיקונית גלי עטרי אכן מאשרת שהיא חגגה לאחרונה יום הולדת עגול, 70 במספר, אף שלמעט המידע ההיסטורי הזה אין ממש קשר בין עטרי לבין המספר 70 - לא במראה, לא בהתנהגות ולא בהרגשה.
לאחר שבחודשים האחרונים הופיעה בפני מפונים, ניצולים ומשפחות החטופים, ועם הניסיון לחזור לשגרה בצל הלחימה, עטרי תחזור להיכל התרבות לחגיגת יום הולדת גדולה. הכרטיסים אזלו זמן קצר לאחר שהכריזה על מופע יום הולדת ב־6 במארס בהיכל התרבות בתל אביב, ועטרי פתחה מופע חדש ב־28 במאי, כדי לאפשר למי שלא הצליחו לרכוש כרטיס לחגוג איתה בכל זאת.
"גם אני לא יודעת מה הקשר שלי לגיל 70", היא משתפת בחיוך. "יש לי אנרגיות, אני בכלל לא מרגישה בגיל הזה. אבל את יודעת מתי אני כן מבינה שזה הגיל? כשאני מקבלת כל מיני חבלות, ואז אנשים אומרים לי שזה כי אני לא מתנהלת בהתאם לגיל שלי", היא צוחקת.
אז החלטת לחגוג באינטימיות.
"כן, משהו אינטימי. במופע יהיה ייצוג נכבד של השירים שלי מכל האלבומים לאורך כל הקריירה, ויהיו גם שירים שאשיר לראשונה, כאלה שקיבלו אולי קצת יותר תוקף בתקופה הזאת - כמו הקאבר של עצמי שהוצאתי במלחמה, 'ארץ טירוף ונביאים', עם המילים של ברוך פרידלנד והלחן של יצחק קלפטר ז"ל.
"ברוך הוסיף מילים שמתאימות לתקופה, המשפט 'החוזרים מן הכאב והדמעות שולחים את היונים מן התיבות', כי לא יכולתי לשיר את זה בלי להשאיר מקום לתקווה.
אז יהיו שירים כאלה, ויהיו עוד הפתעות. כשהמופע הראשון היה סולד־אאוט והוספנו עוד אחד, זה היה מאוד משמח ולא מובן מאליו. אני נפעמת מהחיבוק שאני מקבלת, גם ביום ההולדת עצמו, וגם ברחוב, מהאנשים. זה מחמם את הלב".
בתקופה האחרונה היה לא פשוט.
"הלב נשבר בכל יום מחדש. הופעתי בפני מפונים ובני משפחות שכולות, השתתפתי בעצרת בכיכר החטופים. כל האמנים התגייסו לדבר הזה. הלב אומר לעשות את זה, ובאמת הכל אחרת - כל הופעה, כל שיר.
"את 'השיר שיביא לך אהבה' שרתי הרבה לפני המלחמה, אבל הכל מתעצם כיום. המוזיקה באמת מתגלה כאחד מהדברים שיכולים להביא סעד, תמיכה נפשית, נחמה. לצד השירים החדשים שיצאו ושנהיו נכסים של התקופה, יש חיבור לנוסטלגיה. יש איזו תחייה מחדש של שירים ישנים, רק שזה בנסיבות עצובות.
"אנשים רוצים להתרפק ולהתנחם בדברים שהם מכירים. בכל שיר שהקלטתי יש תקווה. גם כשמדברים על המציאות הקשה במדינה אני לא מוותרת על התקווה".
את מצליחה להישאר אופטימית?
"כן, אני לא יכולה בלי התקווה הזאת. ברור שאני מודאגת וחרדה. בכל בוקר אני מסתכלת על החיילים שלנו, צעירים נורא, עם חיוכים גדולים ועיניים טובות - וזה קורע את הלב. והחטופים, זה קשה. זו המדינה שלנו שמדממת כבר 75 שנים, זה הגורל של העם היהודי. כל החיים אנחנו מתמודדים, לומדים לשחות בין הטיפות ולהיות מאושרים לפרקים".
אפרופו אושר, הדואט שלך עם אריק סיני ב"הכוכב הבא" היה מרגש מאוד.
"אריק ואני מכירים היטב, אפילו היו תקופות שאותו המשרד ניהל אותנו. היו לנו הופעות משותפות, ושרנו את השיר 'שוב' כדואט. אריק קיבל פוש בלתי רגיל בהשתתפות שלו שם. הוא הגיע רחוק, ולדעתי הקריירה שלו תשתדרג.
"בהתחלה חשבתי: וואו, צריך אומץ כדי לעשות את מה שהוא עשה. בכל זאת, זמר עם קריירה גדולה מאחוריו. אבל הוא לא היה לתוכנית או שתיים - הוא המשיך יפה וקיבל סופרלטיבים מהשופטים מכל עבר, וזה היה מאוד מרגש לשיר איתו".
לצד המחמאות על הדואט, לא היה אפשר להתעלם מהמחמאות שאנשים הרעיפו על המראה המצודד שלך.
"אני שמחה ששמו לב", היא צוחקת. "אני כל החיים מקפידה על משמעת, אוכלת כל מה שאני רוצה, אבל בגבולות, ומרוצה בסך הכל. אני עושה פילאטיס, יוגה והמון הליכות, ואני מחבקת את המחמאות האלה, זה בהחלט נעים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו