עפנו על האלבום החדש של הכוכבת הצעירה

מערכון ויראלי במיוחד של "סטרדיי נייט לייב" מלפני שנתיים הבהיר את המקום שתופסת אוליביה רודריגו בתרבות העכשווית.

תוכנית המערכונים האמריקנית הציגה חבורת גברים בעיצומו של משחק סנוקר, כולם בערך בני 35. כש"Driver's License", סינגל הפריצה המצליח של רודריגו, מתחיל להתנגן ברמקולים, כל אחד מהם מנסה להפגין חוסר היכרות מוקדמת עם השיר. כלומר, עד לרגע שבו כולם מסירים את המסיכות ופוצחים בשירה משותפת של להיט הענק, שסימן את הזמרת ככוכבת הגדולה הבאה.

אותם החומרים שהפכו את סינגל הבכורה שלה לסנסציה עולמית נמצאים בשפע גם ב"Guts", אלבומה השני שיצא לאחרונה. לא קשה לאתר באילו שירים מדובר. "Logical", למשל, שייך לאותה המשפחה כמו סינגל הפריצה המפורסם. כמוהו (ואולי אף יותר ממנו) "The Grudge". לרודריגו, 20, יש קול סופרנו יפה, וזה אך טבעי שהיא תיתן לו להוביל לא מעט שירים שלה, בליווי עדין של פסנתר, עד להתפוצצות פאתוסית לקראת סופם. אבל כמו מייצגת די מדויקת של ג'ן־זי, היא מסרבת להיכלא בתבניות.

עם ההשפעות שלה מונה המוזיקאית (תואר שדווקא יכול להגדיר אותה, לאור העובדה שהיא זו שכותבת את שיריה) מנעד די רחב של זמרות, זמרים וז'אנרים. מטיילור סוויפט ולורד דרך אלאניס מוריסט ועד רייג' אגיינסט דה מאשין והווייט סטרייפס. כלומר, שילוב בין רוק ניינטיזי-תחילת אלפיים בועט לבין פופ עכשווי.

השיר "All-American Bitch" יכול היה באותה המידה להיות שיר של אבריל לאבין, בעוד "Ballad Of A Homeschooled Girl" הנהדר נשמע כמו גלגול חדש של הברידרז. רוק נשי בועט בסגנון שנות ה־90, כמו למשל "?Bad Idea Right", גר לצד "Lacy", בלדה אדג'ית סטייל בילי אייליש. הסינגל הראשון מהאלבום, "Vampire", הוא אופרת רוק. הסינגל השלישי, "!Get Him Back", נופל בקטגוריית פופ מצעדים סוחף. ואולי ההצהרה המעניינת ביותר של האלבום המוצלח הזה היא שב־2023, הגיטרות שבות מן הכפור.