"הוי ארצי המיותמת/אין לך אב ואין לך אם/תמו ימייך כבת ערובה, אז למה פנייך עוד באדמה?". זהו רק חלק קטן משירו החדש של דניאל סלומון, "חפשיה", שיר אהבה וכאב שכתב עבור המדינה ויוצא היום (רביעי) לתחנות הרדיו. בשיר גם משולבת הקראתו המיתולוגית של בן גוריון את מגילת העצמאות.
השיר זיכה את סלומון בתגובות רבות כשהועלה לרשת, וכעת הוא יוצא לעולם האמיתי - בעידן בו החברה הישראלית מקוטבת, משוסעת ומפולגת יותר מאי פעם, וגם הוצאה של שיר לתוכה מלווה באמוציות רבות.
"אנחנו חיים בתקופה של חוסר ודאות מוחלט כמעט בכל חזית אפשרית, והדבר מדיר שינה מעיניי ומעיני הרבה אנשים בכלל. אנשים מדברים על ה'מדינה שלהם' כאילו היא שייכת רק להם ורק הם בעלי הבית. אז הרגשתי שיש בי זעקה שהיא קריאת אהבה למדינה הזאת שלנו, של כולנו, שאני חייב לזעוק", מספר סלומון על השיר החדש.
דניאל סלומון - חפשיה
"אני אישית מתנגד לחלק ניכר מהרפורמה המוצעת וגם מבין שנצטרך להגיע לפשרה, אבל כל עוד השיח יתנהל באופן הציני בו הפוליטיקאים בישראל מטיחים אותנו זה בזה באלימות ובחוסר אחריות מוחלט, לא נצליח להגיע לשום מקום. אף אחד מאיתנו לא צריך להרגיש נרמס רק בגלל דעותיו ובגלל צורת החיים בה אנו רוצים לחיות כאן על האדמה הזאת.
"לכן כתבתי בשיר 'לא אתן לאיש אף פעם להפוך אותך נגדי'. הדבר היחיד שאנחנו כל כך מתקשים לעשות הוא להקשיב ולהתחשב", מספר דניאל, ומוסיף: "חזרתי למקורות. לקרוא ולהקשיב לבן גוריון מקריא את מגילת העצמאות גרם לי להיזכר באיזו אמונה וכנות אמיתית וחוכמה ייסדנו את המדינה הזאת. לכן דגמתי את בן גוריון לשיר. רציתי להזכיר לעצמי ולכולנו שהכל כבר שם, כתוב ומונח. רק צריך לעקוב אחרי ההוראות".
ביקורת רבה נשמעת כלפי אמנים שמתבטאים באשר למצב, ומנגד גם כלפי אלה שמעדיפים לשתוק. מה עמדתך בנושא?
"מחאה היא זכות ולא חובה. המצב מורכב. הוא לא באמת רק שני צדדים כפי שמנסים לצייר. יש המון צדדים ולכן יש המון דעות. יש את מי שחושב שלמחות ולצאת לרחוב זאת הדרך ויש את מי שלא.
"זאת זכותו המלאה של כל אחד ואחת להתבטא או לא להתבטא בדיוק כפי שהם רוצים. לרדת על מי שאינו רוצה להתבטא או לרדת על הדרך בה מישהו מתבטא כי איננה מספיקה היא בדיוק כמו להוציא מישהו מהארון ללא רצונו. זאת אלימות לשמה שבאה לומר 'אני יודע מה טוב בשבילך'. מאחר ואנחנו לא חיים בסניף של פולין בארץ, זאת לא הדרך.
"אני לא מצפה מאף אחד להתבטא בדיוק כפי שאני רוצה כמו שלא הייתי רוצה שיחליטו עבורי איך לחיות כאן, ולכן אלחם שמדינתנו תישאר 'חפשיה', בדיוק כשם השיר. ללא חופש מלא, לכל מי שחי כאן, אין כלום וחופש איננו רק הצבעה לבחירות. חופש הוא גם במחשבה, בהבנה, בהקשבה, בקבלה.
"אנחנו חיים עדיין בזיכרון היותנו בני ערובה של שלטונות זרים, ממצרים ועד הבריטים, ואולי הגיע עכשיו הזמן, במיוחד לקראת פסח, להבין שאנחנו כבר מזמן לא שם וזה רק בידינו להישאר חופשיים, ממש כמו במגילת העצמאות, ללא הבדל דת, גזע ומין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו