מעפולה לניו יורק: הישראלית שכובשת את סצנת המוזיקה העולמית

חצי שעה לפני ההופעה של פסנתרנית הג'אז הישראלית הילה קוליק (37) והחצוצרן הניו-יורקי ווין טאקר, כאשר האולם בקונסרבטוריון המוזיקה העירוני בעפולה היה גדוש בקהל, החליטה הפסנתרנית לשנות את המופע בשל החשש מהתגובות. לדברי קוליק, שהופיעה עם המוזיקה שלה בארה"ב, באירופה ובישראל, מדובר בחשש שלא היה לה לפני אף אחת מההופעות.

"גדלתי בעפולה וזו הפעם הראשונה שאני מופיעה כאן. קצת חששתי מהתגובות של הקהל", היא מודה, אך לבסוף לשמחתה ולשמחת הקהל, היא לא שינתה דבר.

איך הרגשת אחרי ההופעה?
"התרגשתי מאוד. זו הייתה מעין סגירת מעגל להופיע בעיר הולדתי 14 שנים מאז שעברתי לתל אביב ומשם לניו יורק. התגובות היו מאוד מרגשות, בעיקר מהנוער, הצעירים שלומדים בקונסרבטוריון. עבור חלק מהם זו הייתה הפעם הראשונה שהם צפו במופע ג'אז חי. ראינו את הניצוץ שלהם בעיניים והבנתי שהצלחנו להשפיע, לגעת בהם, לתת להם השראה. אין תחושת סיפוק גדולה מזה".

מחר (שישי) תסגור קוליק מעגל נוסף, כשתופיע בהיכל התרבות בתל אביב במסגרת פסטיבל החורף החמישי בהיכל. "זה כבוד גדול עבורי שהציעו לי לקחת חלק בפסטיבל הזה לצד אמנים ישראלים מדהימים", אומרת קוליק.

ואכן, הדרך שלה מעפולה לכיבוש סצינת הג'אז העולמי הייתה קשה וארוכה. היא שרדה אותה בזכות כישרון גדול ולא פחות מכך - נחישות והתמדה. את המסלול המוזיקלי היא החלה כפסנתרנית קלאסית ואל הג'אז הגיעה בשלב מאוחר יותר. לדבריה, בין היתר בגלל שבעיר מגוריה לא היו הופעות ג'אז.

"עד הצבא התמקדתי במוזיקה קלאסית במגמת המוזיקה של התיכון ובית האומנויות למוזיקה שבקיבוץ מזרע. כשלא נחשפים לסביבה מוזיקלית בסגנון פחות פופולרי יחסית כמו ג'אז, קשה להיפתח לזה ולהקדיש את עצמך לזה", היא מסבירה. השינוי הגיע בעקבות פגישה כמעט מקרית בבית האומנויות בקיבוץ מזרע. "פגשתי שם את סקסופוניסט הג'אז ארז ברנוי ז"ל (אחד מבכירי הג'אזיסטים בישראל ומטובי המורים לג'אז בישראל; י"ז)".

ברנוי זיהה מייד את הפוטנציאל של הפסנתרנית ומאחר שלימד באותה התקופה גם במחלקת הג'אז בקונסרבטוריון שטריקר, שכנע אותה להעמיק בלימודיה ולנסוע פעם בשבוע מעפולה לתל אביב. הלהט שלה גרם גם למפקדיה בצבא לאפשר לה להמשיך ללמוד והיא בתמורה התנדבה לנגן בטקסים הצבאיים ובחגים, לשביעות רצון שני הצדדים.

אחרי שירותה למדה קוליק במסלול משותף של האקדמיה בירושלים עם בית הספר רימון, ולאחר מכן עברה לניו יורק לכמה שנים והופיעה עם בכירי סצנת הג'אז. כשהקורונה פרצה נאלצה קוליק לחזור לישראל. אבל שום דבר לא הכין אותה למה שקרה בבוקר שבת באוגוסט 2021, כשקיבלה את הבשורה המרה על מותו הפתאומי של ברנוי. ערב קודם שוחחו השניים לקראת ההופעה הקרובה שלהם בהמשך השבוע.

"זה היה אחד הימים הנוראיים בחיי. הרגשתי שאיבדתי חלק מההילה שבי. הוא היה אחד החברים הכי טובים שלי. עדיין. עד היום, שנה וחצי אחרי, כאשר אני מתלבטת לגבי עניין מסוים, אני פשוט שואלת את עצמ: מה ארז היה אומר. ב־99% מהמקרים אני יודעת ומרגישה מה הוא היה מייעץ", היא אומרת.

קוליק, שהייתה אמורה להקליט את אלבום הבכורה שלה בסמוך לפטירתו של ארז, עצרה את התוכניות. "הייתי אבודה. לא יכולתי לחשוב על מוסיקה. לא נגעתי בפסנתר במשך שבועות". בסופו של דבר, עטופה באהבה של חבריה הטובים שחלק מהם חברים של ברנוי ז"ל, הגיעה קוליק לניו יורק והקליטה את האלבום שצפוי לצאת בתחילת מאי השנה. "שילבתי עיבוד לקטע שארז כתב שנכנס לאלבום לצד מוזיקה מקורית שלי, ואחרי מותו כתבתי קטע לזכרו וקראתי לו 'ארז'", היא משתפת.