פסטיבל ימי מוצרט 2022 יתקיים בסוף השבוע בהיכל התרבות בתל אביב, ויוקדש לביצוע יצירותיו של המלחין האוסטרי הגאון בכלים היסטוריים (או העתקים מדויקים שלהם), כאלה שמוצרט עצמו היה מזהה.
הפסטיבל מתקיים בניהולו המוזיקלי של הפסנתרן צבי מניקר, שמתמחה בכלי מקלדת עתיקים, ובמסגרתו ייערכו 22 קונצרטים ואירועים מוזיקליים בהשתתפות עשרות זמרים, סולנים ונגנים מובילים מישראל ומחו"ל. גולת הכותרת של הפסטיבל תהיה ביצוע ייחודי לרקוויאם המפורסם של מוצרט, שינוגן לראשונה בארץ בכלים היסטוריים. עם המשתתפים בפסטיבל נמנה גם הצ'לן עירא גבעול, מהצ'לנים הישראלים המובילים בעולם וחבר באנסמבל הבלגי "איל גארלדינו", המתמחה בנגינה בכלים היסטוריים.
נגינת מוצרט בכלים עתיקים אינה עניין חדש, אך בעוד לפני 50 שנה היו ביצועים כאלה בשולי העשייה המוזיקלית, כיום הם ניצבים במרכז הזירה. "משהו ממהות המוזיקה של מוצרט הולך לאיבוד כשמנגנים אותה בכלים מודרניים, בדיוק כשם שבביצוע של שייקספיר ברוסית, למשל, אובד משהו בתרגום", אומר גבעול בראיון מביתו שבבריסל.
לדבריו, "בעוד את המוזיקה של באך אפשר לנגן להפליא בפסנתר מודרני, באקורדיון ואפילו בכלים אלקטרוניים, וזה עובד נהדר, במוזיקה של מוצרט זה בעייתי יותר. התזמור שלו מוגדר הרבה יותר, והאופי והצבע של הכלים קריטיים ממש. ההבדל בין פסנתר מודרני לפסנתר פטישים מזמנו של מוצרט הוא עצום, עד כדי כך שנגינת מוצרט על פסנתר מודרני היא בעצם סוג של עיבוד. זה יכול להיות עיבוד מצוין, אבל זה עדיין עיבוד".
דווקא הצ'לו, הכלי של גבעול, היה מעין "בן חורג" למוצרט, שכמעט לא כתב לו יצירות סולניות. "באותן שנים מלחינים כתבו יצירות במיוחד לנגנים ספציפיים, ונראה שלא היה אז צ'לן גדול בווינה שמוצרט יכול היה לכתוב יצירות עבורו", מסביר גבעול. "לכך אפשר להוסיף שהכלי היה אז בחיתוליו, לפחות מבחינת הפוטנציאל הווירטואוזי שבו. אבל כל זה לא מונע ממני לעבד בעצמי יצירות של מוצרט לצ'לו. בפסטיבל אנגן למשל סונטה לכינור בצ'לו. המוזיקה של מוצרט נעתרת לעיבודים, ואנחנו באמת לא מתביישים להמציא עיבודים שונים ומשונים".
הרקוויאם (תפילת אשכבה) של מוצרט, יצירתו האחרונה, תנוגן פעמיים במהלך הפסטיבל (שישי 17:30, שבת 11:30, אולם צוקר). הרקוויאם נותר בלתי גמור עם מותו של מוצרט, וכיום מקובל לבצע את הגרסה שהשלים פרנץ זיסמאייר, תלמידו הקרוב של מוצרט. לעומת זאת, בפסטיבל תבוצע השלמה מודרנית של הרקוויאם, פרי עטו של המוזיקולוג הגרמני פרנץ מאייר.
"לא הכרתי את הגרסה הזאת, וכשעברתי על התווים לראשונה לפני כמה ימים ממש נבהלתי", נזכר גבעול. "היה חסר לי פרק הלקרימוסה (הפרק האחרון שכתב מוצרט, שנותר גם הוא לא גמור). התקשרתי לצבי מניקר בבהלה ואמרתי לו: 'הרקוויאם מסתיים מוקדם מדי!'. צבי הסביר שנבצע את הגרסה האלטרנטיבית של מאייר. והלקרימוסה לא חסר", מרגיע גבעול, "הוא פשוט מופיע במקום אחר".
עוד כדאי לשמוע בפסטיבל את נגן הקלרינט המעולה לורנצו קופולה (איטליה), שיבצע את הקונצ'רטו של מוצרט לקלרינט, וגם את החלילן המצוין יאן דר וינה, שינגן כמה מרביעיות החליל של מוצרט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו