"ראי איזה פלא": ברי סחרוף ודודו טסה, שני ענקי הרוק הישראלי, חתמו אמש (שבת) את המופע האחרון בסבב המשותף שלהם. רגע לפני שהקיץ מסתיים ולוח השנה מחליף את אוגוסט הלח בספטמבר ה"סתווי", עלו השניים על במת האמפי בקיסריה לערב גיטרות מחשמל.
גם סחרוף וגם טסה הביאו לאור הזרקורים את הצלילים שעליהם הם גדלו, הראשון מביא את השורשים הטורקיים שלו והשני את צלילי משפחת המוזיקאים העיראקית המפורסמת שממנה הגיע. הם הצליחו להביא את הסגנונות עליהם גדלו להלחמה מצוינת בדמות אלבומם המשותף "בדל של אור", וכעת הם הגיעו לשיא עם הופעה משותפת בגביע הקדוש של עולם המוזיקה בארץ.
ממש כמו באלבומם, גם את המופע אמש פתח "קרטאש". הקצב עלה לאט-לאט והקהל הגיב בהתאם: הוא קם על הרגליים כבר לאחר שלושה שירים, וויתר על מקומות הישיבה שלו – קדמיים ואחוריים כאחד. סחרוף קפץ ורקד על הבמה בהתלהבות של גיטריסט צעיר, מתקשר עם הקהל הצמוד לבמה במבטים ומגיב בחיוכים ענקיים. טסה משלים אותו ולא נח לרגע.
בקאבר המהפנט ל"שביר" של אריק איינשטיין, הניחו השניים את הגיטרות החשמליות שלהם בצד, ועברו לבצע שורת שירים אקוסטיים. הם התיישבו זה לצד זה על כיסאות בר, כשטסה החל לשיר את "איזה יום". הקהל, שהכיר כל מילה וכל תו, כאילו ביצע את השיר לבדו. כשסיים, סחרוף המשיך עם "כלום זה לא סתם" הנהדר.
החשמליות חזרו לבמה לביצוע "עיר מקלט" של אהוד בנאי, אז הסתיים החלק הרגוע (יחסית) בהופעה. הקהל שב לעמוד על רגליו לקולות הביצוע המיוחד, כששורת ביצועים הביאו את הצופים לרקוד במעברים – ובעצם בכל פיסת קרקע פנויה.
הצמד עלה להדרן כדי לבצע גרסה אוריינטלית משגעת של "זמן של מספרים", ולאחריו הם ביצעו את "יא בא לי" של הזמרת הלבנונית הנודעת פיירוז. באופן מתבקש, הערב הפנומנלי באתר העתיק והמרשים נחתם עם "בסוף של יום", כשטסה סיים את חלקו בו עם "פוג אל נאחל".
גם הבריזה הנעימה שהגיעה מהים לא הצליחה לקרר את האווירה הלוהטת באמפיתיאטרון, שכאילו נבנה במיוחד לערבים שכאלה.
