את השנה המוזיקלית שחלפה אפשר לחלק לשני חלקים, ללא כל מאמץ. ההפרדה כבר ישנה, היא בולטת ואולי אפילו קצת צורמת, תלוי איך מסתכלים על זה. מצד אחד – התופעות המיינסטרימיות הגדולות, ובראשן נטע ברזילי, סטטיק ובן-אל תבורי ועומר אדם, כמובן. מצד שני - עינב ג'קסון כהן, פול טראנק, החצר האחורית, JonZ, גיל בר הדס, רועי פרייליך, תומר בר, תומר ישעיהו, קובארי ועוד אמנים פחות מיינסטרימיים שעשו את השנה, ובהיעדר הגדרה ראויה אחרת, מתאספים יחדיו תחת מטריית "האינדי הישראלי". בתווך ישנו דודו פארוק, תופעה שקשה עדיין להגדירה, לכאן או לכאן. עוד משהו ששם חוצץ בין הרשימות – "התופעות" המיינסטרימיות בלטו בזכות סינגלים מצליחים, לעומת כל האמנים האלטרנטיביים (כביכול), שהוציאו השנה אלבום, כמקובל. הסיבות לכך מגוונות, אך נדמה שככל שהשנים חולפות, וסטטיק ובן-אל הם הדוגמה המובהקת לכך, לזרם המרכזי לא נחוץ אותו פורמט ארכאי, של עבודה מרוכזת וארוכה באולפן. די בסינגל מצליח, עם או בלי קליפ מסנוור, על מנת לכבוש את תחנות הרדיו ושירותי הסטרימינג. האלנטרנטיביים, לעומת זאת, שלא ההצלחה הגדולה מניעה אותם, כי אם נטו היצירה עצמה, עדיין רואים לנכון להציג מרכולתם על ידי גיבוש אוסף של שירים שמרכיבים סיפור אלסטי או בעלי קונספט דומה. על כן, אין פלא שרשימת אלבומי השנה הומוגנית מאי פעם. זה לא בהכרח רע, אבל כמובן שגם לא מייצג כהלכה את השנה המוזיקלית החולפת. מה שכן, זו אחלה רשימה של מתנות לחג, עבור מי ש"שני משוגעים" פחות מדבר אליו, "TOY" יצא לו מכל החורים ו"גומיגם" עבורו זו גלידה לא מאוד מוצלחת.
חמשת הגדולים:
עומר קורן | 00:01
בכוונה תחילה, כך עושה רושם, כמעט כל עשרת השירים באלבום "00:01" (דקה אחרי חצות) של עומר קורן, רוויים רפרנסים לחיות ובניסיונות חתרניים של גבר להבין את תלאות המין היפה. קורן שם את עצמו בנעלי אישה לא פעם, רק על מנת לחוות על בשרו את ההתמודדויות שכמעט כל אישה בעולם חוותה בחייה. הוא מגדיל עשות, ושם את עצמו כבת יענה, שועלה, קופה או פרה, חיות מנוצלות על ידי בני אדם ללא הרף, כהקבלה לפערים ויחסי הניצול בין המינים. כשהוא כן משחק בתפקיד הגבר במערכת יחסים זוגית, הוא מוותר לזוגתו מראש על כל טעות ומוחל על כל טרדה. גם כשהוא רוצה כבר לבכות, הוא בוחר שלא, כי מי הוא שיתלונן בכלל, לעומת כל מה שאישה, באשר תהיה, עברה בחייה, או עלולה לחוות רק מעצם היותה אישה.
רגישות עצומה // עטיפת האלבום "דקה אחרי חצות"
קורן הוא מוזיקאי מוכשר שכבר הרשים מאוד עם מיני האלבום שהוציא בשנה שעברה "יש לי אישה", שלושה שירי משוררות שהלחין בעדינות ושאפתנות מופתיים. אלבומו החדש מוסיף העזה, הכלה וחמלה למכלול התכונות שמאפיינות את שיריו, לא ממקום יומרני, כי אם מתוך רגישות עצומה לזולת. הוא חוקר סקרן שכלי המחקר במעבדתו הם רגשות, גיטרות וקול נעים, גם כאשר הוא כועס או מתוסכל. השיר "בני קין" שכתב מאיר גולדברג והלחין קורן, הוא שיר הרוק/פופ היפה ביותר שיצא השנה.
עדי שחם | צבא של מכשפות
מן העבר השני של המתרס עומדת עדי שחם עם אלבומה "צבא של מכשפות", והיא לא מתכוונת להיות נעימה, מכילה או עדינה עבור אף אחד, לא מוזיקלית ולא תכנית. הלחנים שלה כבדים, העיבודים מינימליסטיים והטקסטים חריפים. לעומת קורן, הגבר, אין בה שום צורך לחקור כיצד אישה מרגישה, היא מכירה טוב מאוד את הכאב באופן אישי. הכעס שלה, גם אם לעתים קרובות מזדחל לאוזניים בשקט, הוא כאוטי, אנרכיסטי, נטול פשרות. "צבא של מכשפות אורב לגברים שלכן בלילות/ לא יעזור לסמן אותם בפרחים/ לא יעזור דם על המשקופים... כל אחד הוא טרף קל/ אנחנו נהרוס לכן את המפעל", היא שרה כצופה על העולם של אחרי המהפכה, ומקולה מצטייר מעין שילוב של הרוק הגס של שני פלג וההגשה האלטרנטיבית ונטולת הפשרות של הילה רוח, שמקבלת קרדיט של יועצת טקסט באלבום, ושהוציאה אף היא השנה אלבום מצוין.
כעס מזדחל בשקט // עטיפת האלבום "צבא של מכשפות"
הילה רוח | מוזיקה לפרסומות
מי שהוכתרה זה מזמן כאחת ההבטחות הגדולות ביותר של הרוק הנשי הישראלי, ממשיכה בקו שהתחילה באלבום הבכורה שלה "רופאה במערב", ועוד לפני זה באלבום המבריק של להקת "כלבי רוח", עם הקאה של כל הדברים שמתחוללים אצלה בלב ובראש, ללא פילטרים. אלבומה החדש, ששמו הסרקסטי מעיד לא מעט על תוכנו, הוא אוסף של פיסות מציאות תלושות שחוברו בגסות, ומכאן הקושי לעכל אותו כיצירה שלמה. אך לאחר מספר האזנות ושקיעת החומר, מובן כי האתגר שרוח מעמידה בו את מאזיניה הוא פשוט המשך ישיר של מה שהופך את המוזיקה שלה לכל כך מיוחדת בנוף המקומי. בקלחת אחת היא תוחבת את מערכות היחסים האישיות שלה, את המיקרוקוסמוס הפלורנטינאי בו היא חיה, את החיים במדינת ישראל וגם את תרבות הצריכה ששולטת בעולם. את התוצאה, האינטימית מכדי להצטייר כביקורתית חברתית, אי אפשר לתאר אלא כ"יצירה חדשה של הילה רוח". וזו בדיוק ההבטחה שהיוצרת הזאת מקיימת, בלי שנרגיש בכלל.
בלי פילטרים // עטיפת האלבום "מוזיקה לפרסומות"
.Dirty Fly | E.P
חמישה שירים בלבד מרכיבים את מיני האלבום של להקת Dirty Fly הירושלמית, אך במקום להתאכזב כשהאלבום הקצר מסתיים, התו האחרון מיד מזמין לחיצה נוספת על הפליי, וכך שוב ושוב ושוב, ללא הפסקה. מדובר בדוגמה מופתית של שילוב סגנונות מכל הבא ליד, מאמריקנה ופסיכדליה עד מוזיקה אתנית ובריט פופ, לכדי יצירת יצור כלאיים מוזיקלי מקורי, וטוב בצורה נדירה.
טוב בצורה נדירה // Dirty Fly
שרון טובה לוי | מקום
הרשו לי להתפייט במטאפורה קיצונית מעט. בנחלת בנימין יש מסעדה שנקראת "סאלוף ובניו", שמתמחה במאכלי עדות המזרח, בדגש על תימן. שלטים מחלידים, תקליטים של אבנר גדסי וזהר ארגוב, חולצות של בני יהודה וענתיקות סטייל התחנה המרכזית הישנה, מקשטים אותה בערבוביה. המוזיקה, בהתאמה מוחלטת, מזכירה את תקופת הקסטות, הרהיטים מצהיבים והערק נשפך שם כמים. הדבר היחיד שבולט על רקע האווירה הסופר אותנטית הזו היא העובדה שהמסעדה קיימת שנים בודדות בלבד. באותו אופן בערך, אלבומה השני של שרון טובה לוי הוא מחווה מדויקת, מרשימה ומעוררת תיאבון למוזיקה ששמעה בילדותה, עם טוויסט מודרני, בזכות הפקה יוצאת מן הכלל של הזמרת, תומר ישעיהו ושלומי מנצור. כל התבלינים והריחות ממזרח ומערב, מקורות האבולוציה של מה שנקרא היום מוזיקה ים תיכונית, מבעבעים באלבום בין השכלה קלאסית לרמת גימור של שנות האלפיים. הברקת השנה.
הברקת השנה // עטיפת האלבום "מקום"
אלבום השנה:
ניר שלמה | האמת היא שריר
בדרך כלל, המרכיבים שמבדילים אלבום טוב מאלבום מצוין הוא כנות בלתי מתפשרת ואותנטיות חסרת פניות. שלא ישתמע לא נכון – כל האלבומים ברשימה שלפניכם מצטיינים בשתי התכונות הללו, אבל האזנה לאלבום השני של ניר שלמה משולה לדריכה במשעולי נפשו של היוצר הלכה למעשה, קריאה בו כבספר פתוח. כבר באלבום הבכורה שלו, שלמה פתח צוהר נרחב לחדרי לבו, אך באלבומו השני הוא ממש מזמין את המאזין להיכנס אליהם פנימה, ולא פעם אף להריח את הדם. לעתים אף זה מרגיש כמו חדירה מוגזמת לפרטיותו, אך זה גם מה שהופך את מערבולת הפצעים, דיכאון ודיסטורשן הזו לכל כך מפתה ומזמינה, מטלטלת ומזעזעת מצד אחד ומענגת ומלהיבה מצד שני. אלבום רוק מושלם.
אלבום רוק מושלם // עטיפת האלבום "האמת היא שריר"
• ישראל אוגלבו: "הייתי מופתע אם היו מתעניינים בי"
• משי קלינשטיין במשולש אהבה לוהט
• מצעד עשרת השירים המושמעים של השנה
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו