הרבה רפש וירידה למקומות נמוכים אפיינו את מערכת הבחירות הזו, שלה יאה חידוד הלשון של אברהם שלונסקי, שממש היום מלאו לו 120, 'גועליציה'. ומצד שני, ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל רצופה משפטי מפתח המגלים שמה שהיה הוא שיהיה, אולי בעוצמות אחרות, אולי בהקשרים אחרים, ולהלן דוגמאות למשמרת.
אין יוצא ואין בא. נאמר על ממשלת מעבר שכוננה ב-1976 על ידי רבין לאחר שפיטר את שרי המפד"ל. מאז ממשלות מעבר תקועות בגרונה של הפוליטיקה.
אין לכם רוב יהודי. זה לא ביבי נגד גנץ. זה הליכוד נגד רבין לאחר חתימת הסכמי אוסלו.
אני כופר בשיקול דעתו של העם. יצחק בן אהרן לאחר מהפך 77. הדביקו לו מה שלא אמר: צריך להחליף את העם. הרבה אנשי שמאל חושבים את זה, אבל לא מעזים לומר.
באיזו תורה כתוב שצריך לכבד הסכמים? מי שתוהה מה יקרה להבטחות נתניהו, יכול לשוב לדברי יצחק שמיר מתייחס ב-1996 לאפשרות שממשלת נתניהו תחזור בה מהסכמים עם הפלסטינים.
בלי חירות ומק"י. קווי הגבול שהתווה בן גוריון להקמת קואליציה. גירסה מוקדמת של "בלי מרץ והמשותפת", "בלי החרדים והמשיחיסטים", "בלי ביבי".
הברית ההיסטורית. יחסי המפד"ל ומפא"י עד שנות השבעים. הוחלף ב"שותפים טבעיים", ביבי והדתיים.
הגוש. בשנות החמישים והשישים זה היה כינוי לקבוצה פנימית של שומרי החומות של מפא"י הקלסית. בשנות האלפיים אלה המפלגות שמינו עצמן כשומרי החומות של נתניהו והליכוד.
הפלונטר. היום הניסיון להקים קואליציה. ביוני 1982 הוא נאמר על היציאה למלחמה בלבנון. דן שילון שילם על הביטוי במשרתו.
הקלטת הלוהטת. ביבי הצעיר חושף קלטת שנועדה לכאורה להוריד אותו מהשלטון. בבחירות האלה הקלטות הלוהטות הם שם המשחק.
התרגיל המסריח. רבין על פרס ב-1990. ומאז תרגילים מסריחים הם שגרת חיינו.
חוק עוקף בג"ץ. זה לא רק חלומם הרטוב של קברניטי הליכוד. הרעיון רשום על שמו של רבין, 1992, שהבטיח לחרדים חקיקה עוקפת בג"ץ בעניין יבוא בשר לא כשר.
מדינה של חוק או מדינה של שוד. משה שרת, 1955, בדיון על פעולות צבאיות של ישראל. תוספת ח' למילה שוד הופכת את הביטוי לאקטואלי.
מעשה מרכבה. ביטוי ממסכת חגיגה, כינוי להקמת קואליציה במדינת ישראל שנטבע על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון בכנסת, ב-2.11.55. כאשר איחר לטקס קבלת פרס ביאליק שבו זכה, התנצל: "איחרתי לבוא בגלל מעשה מרכבה, שנגרם לא בגלל חוכמת ישראל אלא להיפך".
פועליציה, גועליציה, מועליציה. החידוד המלא של אברהם שלונסקי בשיחת רעים בימי שלטון מפא"י ומה שנקרא אז "תנועת הפועלים": קודם עושים פועליציה, אחר כך מתחילה הגועליציה, וזה נגמר במועליציה. מזכיר גם את הביטוי המשוכל של שייקה אופיר על הברנש העובד ב"פועצת המועלים".
ראש ממשלת המדגם. מנצח לכאורה שאינו מחכה לתוצאות האמת. פרס ב-1981, גנץ בעקבות עצה רעה שקיבל באפריל 2019, והביטוי מרחף גם על התוצאות האחרונות.
אווז, מכשף או מכירה פומבית?
ישי רוזנבאום מתייחס למקור שם משפחתו של בני גנץ: "בהנחה שמקור השם גרמני, האם ganz (שלם) או Gans (אווז)? אווז נשמע לי סביר יותר, בהתחשב בעובדה ששמות פרטיים ושמות משפחה שנגזרים משמות בעלי חיים נפוצים מאוד. בנוסף, קיימים שמות גרמניים שנגזרים מ"אווז", כמו גנצבאואר (מגדל אווזים) ועוד. עם זאת, במילוני השמות הגרמניים מופיע השם בכל הווריאציות השונות - Ganz, Gantz, Gans, Ganß וכו' - ועל כן נראה שיש לו כמה מקורות אפשריים.
"השערה מעניינת (אם כי חסרת בסיס עובדתי) שמצאתי, קושרת בין השם גנץ (בתעתיק Gantz) לשם גאנד/גאנט (Gand), שפירושו בנורדית עתיקה "מַטֶּה" (Wand). אגב, בגרמנית שווייצרית, גאנט (Gant) פירושו "מכירה פומבית" (אולי בגלל המקל/המטה שמחזיק מנחה המכירה?). בכל אופן, מהמילה Gand נגזרים שמותיהן של דמויות שונות מן המיתולוגיות הנורדיות, כמו גם שמו של גנדלף המכשף, מן המיתולוגיה הפחות-עתיקה של ג'.ר.ר. טולקין "שר הטבעות". כרגע אכן נראה שבני גנץ זקוק לעזרה של מכשף כדי להיות ראש ממשלה".
ילד אליפלט ומשורר הילדים
ניצה דורי כותבת: "מה ידוע לך על שיר שהושמע לילדים בעבר "ילד ילד אליפלט".
מילות השיר פיזרו רמזים שהוליכו אל לוין קיפניס, ואל ציונה קיפניס, כלתו של המשורר האחראית על מורשתו ועמדה יחד עם אליהו הכהן בראש מפעל הביבליוגרפיה המכיל אלפי פריטים על המשורר הפורה. שם גם נמצא השיר המבוקש, שהופיע לראשונה ב"גן גני", מקראה לילדי גן משנת 1948.
וזה נוסח השיר, ששמו "מה סיפר לי הדוד":
יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל חַיָּט וְעָמַד בַּדֶּלֶת./ רָאָה את הַחַיָּט תּוֹפֵר בְּגָדִים:/ בְּמִסְפָּרַיִם – גְּזִיר-גְּזֹר!/ בְּחוּט וּמַחַט – תְּפִיר תְּפוֹר!/ בַּמְכוֹנָה – גִּיל-גִּיל!/ כָּךְ חַיָּט תּוֹפֵר מְעִיל.
אָמַר הַחַיָּט אֶל הַיֶּלֶד:/ "לָמָּה יֶלֶד, תַּעֲמֹד מִנֶּגֶד?/ שֵׁב וּתְפֹר גַּם אַתָּה בֶּגֶד!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "אוֹי הַמַּחַט, אוֹי דּוֹקֶרֶת!/ אֵלֵךְ לִלְמֹד מְלָאכָה אַחֶרֶת!"
יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל סַנְדְּלָר וְעָמַד בַּדֶּלֶת./ רָאָה אוֹתוֹ תּוֹפֵר נְעָלִים:/ בַּמַּרְצֵעַ – דְּקִיר-דְּקוֹר!/ בְּחוּט-זֶפֶת – תְּפִיר-תְּפוֹר!/ יָמִין, שְׂמֹאל, שְׂמֹאל, יָמִין – כָּכָה נַעַל הוּא מֵכִין.
אָמַר הַסַּנְדְּלָר אֶל הַיֶּלֶד: / "לָמָּה, יֶלֶד, תַּחְבֹק יָדָיִם?/ בֹּא וּלְמַד לִתְפֹּר נַעֲלַיִם!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "אֵינִי רוֹצֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ, /פּוֹחֵד אֲנִי מִפְּנֵי מַרְצֵעַ...".
יֶלֶד יֶלֶד, אֱלִיפֶלֶט/ בָּא אֶל נַגָּר וְעָמַד בְּדֶלֶת./ רָאָה אוֹתוֹ עוֹשֶׂה רָהִיטִים:/ בַּמַּשּׂוֹר – נְסִיר-נְסוֹר!/ בַּפְּצִירָה – פְּצִיר-פְּצוֹר!/ בַּמַּפְסֶלֶת – פָּסִיל-פְּסָל - / כָּךְ נַגָּר עוֹשֶׂה סַפְסָל".
אָמַר הַנַּגָּר אֶל הַיֶּלֶד:/ "יֶלֶד, יֶלֶד, לְמַד מִקְצוֹעַ./ קוּם עֲשֵׂה כָּסָא-נוֹעַ!"/ עָנָה הַיֶּלֶד אֱלִיפֶלֶט:/ "הַפְּצִירָה – אַךְ זוֹ מִרְשַׁעַת/ אֶת הָאֶצְבַּע הִיא פּוֹצַעַת..."
יֶלֶד זֶה – כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל/ מָה יִשְׁתֶּה וּמָה יֹאכַל?/ יֶלֶד זֶה כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל -/ מָה יִלְבַּשׁ וּמָה יִנְעַל?/ יֶלֶד זֶה לֹא יֵדַע מְלָאכָה./ יֶלֶד זֶה לֹא יִרְאֶה בְּרָכָה.
מלחייה ופלפלייה, אלקלעי ועוז
פרופ' חסיב שחאדה מאוניברסיטת הלסינקי מתייחס לביוגרפיה "אוצר המילים" על חייו של ראובן אלקלעי שעליה נכתב באתר, ולמילה שחידש 'פלפלייה', כלי המחזיק בו פלפל טחון, כנראה בהיקש לממלחה, מלחייה הידועות לכול.
"בשלהי שנת 2017 סיימתי את קריאת ספרו של עמוס עוז, 'הבשׂוֹרה על פי יהודה'. נהניתי מאוד לקרוא אותו, העלילה מהודקת, התיאור מפורט ומושך, העבר וההווה משמשים יחדיו והלשון כרגיל מדויקת, עסיסית ועשירה. הספר מכיל גם כן מידע רב וחשוב על החיים הפוליטיים בארץ בשנות החמישים של המאה שחלפה.
"ב-6 בפברואר 2018 שלחתי לסופר עמוס עוז מכתב בדוא"ל ובו הבעתי את הנאתי והתרשמותי החיובית לאחר הקריאה. בסוף המכתב נגעתי בין השאר בנקודה לשונית זעירה. בספרו עמ’ 69 כותב עוז: "אסף בכפו השמאלית את המִמלחה ובימנית את כלי הפלפל". שאלתי אותו מדוע לא להשתמש במילה 'פלפלייה' במקום 'כלי הפלפל', על משקל 'מלחייה'?
"כעבור שבוע ימים קיבלתי תשובה בדוא"ל מאת עוז וכתב: "תודה על ההצעה, אנסה להשתמש במילה המוצעת בעתיד". ראוי לציין כי לא הסופר המנוח עמוס עוז ולא אנוכי היינו מודעים לכך שאלקלעי חידש את המונח 'פלפלייה' והציע אותה לשימוש לפני עשרות בשנים. לו היה סופר כה מפורסם כעמוס עוז היה משתמש במילה זו בכתביו, יתכן מאוד שהייתה מתאזרחת בקלות ובמהירות".
שאלות השבוע
נחמה שואלת: מה מקור ומה פרוש הביטוי: "Money time"?
הביטוי נטבע בפרשנות ספורט, על יד פרשן הספורט ג'ורג' אדי, ומתייחס לכדורסל, כדוריד וטניס. פירושו זמן סיום המשחק במצב שבו כל תוצאה אפשרית, ובו תוכרע המערכה. במקרה של הטניס שממנו כנראה החל הביטוי להישמע, זהו הזמן שבו ייקבע מי יקבל את סכום הזכייה. יש בביטוי שימושים מורחבים המתייחסים לסיומה של מערכה כלשהי, אפילו מערכה פוליטית.
ורדה ברלין שואלת: מה המקור של הביטוי "אצבע בעין"?
הביטוי מופיע במשנה, אך בהקשרים שונים מהשימוש היום. "בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה... פחות מכן – כנותן אצבע בעין". כלומר, אם שוגלים תינוקת בת פחות משלוש הדבר אינו נחשב כי הבתולין חוזרים, כפי שמי שנותן אצבע בעין גורם לעין לדמוע, אך היא מפסיקה לדמוע ויכולה לחזור ולדמוע שוב. השימוש היום הוא בעקבות שימוש דומה באנגלית, finger in" the eye", ובדרך כלל כוונתו לתקוע אצבע בעינו של הזולת כדימוי לעלבון והתגרות. שימוש אחר הוא במשמעות הנחת האצבע על קצה עינו של הדובר, רמז לכך שהזולת משקר.
• קורונה? ב"הישרדות" לא מפחדים
• בריטניה: מנחת הריאליטי התאבדה
• נישואי הסלבס הקצרים בהיסטוריה
