מילת השבוע היא, ללא מתחרים, 'שגרה', ובהרחבה: החזרה לשגרה. אקט החזרה לשגרה מוכר היטב בתהליכים הצבאיים ובשפה הצבאית, ומכאן ראשי התיבות חזל"ש, והפועל 'לחזלש'. מונח צבאי אחר המככב השבוע הוא 'באס"ק': "באווירת סוף קורס', כלומר, שחרור מכבלי החובות והטקסים. באס"ק זכתה לראשי תיבות חדשים: באווירת סוף קורונה.
ל'שגרה' היסטוריה מפותלת. השורש הוא שג"ר, מקורו ארמי והוא קשור לשילוח, ולמעשה, לנזילה, ומכאן הביטוי הארמי 'שגרא תמרי', שהוא מפל התמרים, הפסולת הנופלת מהם לאחר הסחיטה. יש רואים בו צורת משנה, צורת שַפעל (כמו שכלל, שדרג) של גר"ר. אחד משימושי הפועל הארמי נקשר לשפה בביטוי מן התלמוד הירושלמי: 'שגרא דלשנא', שהיא שגרת הדיבור, ובעצם רהיטות הדיבור, 'מפל' הדיבור. בתלמוד הוא אומץ לפועל עברי, ושוב בענייני דיבור. במסכת ברכות נכתב: "אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שהוא מקובל; ואם לאו, יודע אני שהוא מטורף", וכן הביטוי 'הַשְגָרַת לשון', או בגירסת הירושלמי 'אַשְגָרַת לשון'. בירושלמי מופיע הפועל להשגיר, ללמד דרדקים את אומנות הדיבור. התיבונים גיירו את 'שגרא' הארמית ל'שגרה' העברית, בביטוי 'שגרת לשון'.
בעברית החדשה התרחבה שגרת הלשון, דרך הדיבור המקובלת והרהוטה, לשגרה בכלל, מה שנהוג ומקובל, ומאז היא אתנו. ממנה גם נולד שם התואר 'שגרתי', וביטויים כמו 'עניין שבשגרה' או 'דרך שגרה'. הביטוי האוקסימורוני 'שגרת חירום' נולד במלחמת המפרץ, והוא אתנו גם בימי קורונה.
שג"ר שמר על משמעות השילוח במילים נוספות. 'שגריר', המשנה למושל מן התלמוד הירושלמי, הפך לציר השלוח של מדינות למדינות אחרות. במילון הדיפלומטיה משנת 1999 נקבעה 'אֶשְגָר' במשמעות דיווח דיפלומטי מפורט בכתב, באנגלית: dispatch. המילון הצבאי תרם את 'מַשגֵר', לשילוח טילים. הליצנים כינו את האמבולנס, או לחילופין המכונית להובלת נפטרים שֶגֶר פֶּגֶר. לא, זה אינו חידוש רשמי שלה אקדמיה ללשון. ולמי שתוהה, לכל אלה אין קשר למחלת השיגרון, שגם מקורה ארמי, והיא ככל הנראה גלגול של מחלת השיגדון.
לצד השגרה מככבת גם השבוע 'מתווה'. המילה צצה בפוליטיקה לפני 13 שנה, במה נקרא אז 'מתווה אנאפוליס'. לקראת שחרור גלעד שליט ב-2011 נחשפנו ל'מתווה העיסקה', וגם קיבלנו את ב-2015 את מתווה הגז, ב-2019 את מבנה הנשיא (נבצרות ושות') ועכשיו את מתווה היציאה לשגרה לצד מתווה ממשלת האחדות.
מה סוד קסמה של 'מתווה'? היא אינה מציגה תוכנית מפורטת מדי, אלא קווים כלליים, שבתוכם ניתן לצקת תכנים שונים, להתגמש וגם לשבור את הכלים. המילה חדשה יחסית. בשנות הארבעים חודשה במילוני הטכנולוגיה המילה מתוָוה. עשר שנים אחר כך אומצה גם לתחום המוזיקה. בשני המקרים דובר על תרגום למילה "sketch", כלומר, תוכנית בתווים כלליים. המילה התפשטה לתחומים נוספים, כלומר, כל הצגה כללית של תוכנית. בתחום הגרפיקה והעיצוב נקבעה המילה מתוֶוה, במשמעות סקיצה או לייאאוט. בשלב מאוחר יותר נקבע שכל מה שנקרא מתוָוה ייקרא מעתה מתוֶוה. מקור המילה הוא במילה התנ"כית תו, סימן או ציור בעל משמעות סמלית, ומכאן נוצר השורש תו"ה, וגם להתוות דרך, לסמן אותה או לשרטט אותה באמצעות סימנים.

מאבק הליגליזציה
קהילת מעשני הסמים הקלים בישראל, כמו רוב ארצות העולם, רחבה מאוד, ומאבקה להכרה ולגליזציה מתקיים במקביל וזוכה להצלחה. סמים קלים: משמע, מריחואנה, חשיש ואחרים, רובם ככולם תוצרי צמח הקנאביס. בין היתר התפתח סביב העישון מילון רחב של מונחים, המתייחסים לחומרי העישון, לדרכי העישון, לכלי העישון, למצבו של המעשן ועוד. מונחים רבים מתועדים באתר במסגרת מילון הסטלנים, במדור הלקסיקון הישראלי. רוב המונחים לועזיים.
המגזין המקוון קנאביס יזם מהלך של עברות מילון הקנביס, הוא מילון הסטלנים, וביקש מגולשיו הרבים להציע מונחים עבריים לשורה של מונחים מקובלים. למיזם מצטרפים האתר החדש גגילון, אתר המילונים החברתיים שיוצג בהרחבה באחד הטורים הבאים, והזירה הלשונית. לאתר קנאביס הגיעו הצעות רבות, והרי חלק מהן. הצעות נוספות אפשר לשלוח ישירות לאתר, וכן לאתר הזירה הלשונית, או למילון הסטלנים בגגילון. הנושא להצעות מוצג באות עבה, ההצעות באות רגילה.
באנג (Bong). מקטרת מים לעישון קנאביס.
פימפומית. אגרטל. בולבולטור. בֶני. חשגוזית. מעשנה. מצללת. מקטרונית. מקטרת האחושרמוטה. משאפית. נפחת. שנורקיף.
ג’וינט (Joint). סיגריית קנאביס מגולגלת ('גלילית' על פי משרד הבריאות). קרויה גם פייסל, צינגלה ועוד.
אצבע אלוהים. חברון. חוטרא דקיטרא. חיוכית. טילון. יוֹני. סיגָרגיעון. סיגָרחואנה. ריחנית. שלווה.
דודא (Duda). חשק לעשן קנאביס.
בא לי. בשאיפה. דֶשֶק. חישקון. חשקנאביס. כיסופאנה. עַשֶנֶת. תאוות עשן. תחשקת.
היי (High). סאטלה, סוטול וכד’: התחושה לאחר עישון קנאביס.
גבוה. גדליה. חַשְגָזָה. מעוף. מריחופָנָה. סַחְרֶרֶת. ענן. עַפְעֶפֶת. עַרְפֶּלֶת. פְרַקְדָנות. ראש טוב. רומֵמָה. שכרון קנים.
חשיש. שרף פרחי הקנאביס לאחר דחיסה ומיצוק.
שוקו. כיפכיף. חומייה. שוקלדית. שקד (שרף קנאביס דחוס). קנאבוץ. שוקונאביס. בראוניז. מוצקית. כיפחום.
מאנצ’יז (Munchies). תופעה נפוצה של תיאבון מוגבר לאחר צריכת קנאביס.
אַכְלָמָה. בַמְבָטרון. זלילונים. חַטֶפֶת. חשק לשסק. נשנשת. רעב עולם. רעב פצצות. תיאבון ירוק. תַקֶפֶת חטיפים.
מסטול. אדם הנמצא תחת השפעת קנאביס.
גמור. טס בעננים. מסולט. מעוך. מעופפן. מעושן. מקונבאס. עפיץ. פצוץ. פרוק. רגוע. מסת"ח (מסטול תחת).
סָחי. צרכן קנאביס שאינו נמצא תחת השפעה, או אדם שאינו צורך קנאביס.
אשכנזי. ביבי. בן אדם צח. גלעד ארדן. חלשששש. יאיר לפיד. יבשושון. לחוץ. מנכ"ל משרד הבריאות. מת מבפנים. צחי. צנון. קרש. רמי קלינשטיין.
סטלן (Stoner). צרכן קנאביס.
איש בעל תבונת חיים. גדי וילצ'רסקי של פעם. זיואור. מביאנועם. מבין עניין. מטושטש. מעושן עונג. מעשן ירק. מריחואן. רב בושם. שאפתן. שמח.
קסֶסה. תערובת מפוררת של פרחי קנאביס, עם או בלי טבק, לגלגול בתוך ג’וינט.
טחוניה. ירוקת. מירי רגב. מעורבב ירושלמי. פירוריה. קְצָצָה. שילובית. שכטונית. תיבולית. תערובת. תפרחת. תרחושת.
שאכטה. שאיפת קנאביס מג’וינט.
סחיבה. פמפום. שאופית. שאיפחואנה. שאיפת גן עדן. שכיטה: שאכטה+שאיפה. שתיית עשן. תנשיף.

• הזירה הלשונית: קורונה זה ויראלי
• הזירה הלשונית: מילון הקורונה
• הזירה הלשונית: הקורונה לא מדבקת
ארגון הג'וינט הוא חיבור
ובאותו עניין שואלת אסנת פיינזילבר ברדה: "מה מקור המילה ג'וינט לסיגריה מגולגלת המכילה טבק וחשיש או מריחואנה? והאם יש קשר לג'וינט - ארגון סעד יהודי? ההשערה שלי היא ששניהם חיבור של משהו ('joint' באנגלית). סיגריית חשיש היא ערבוב וחיבור בין טבק לחשיש, וארגון הג'וינט שנוצר בשנת 1914 הוא חיבור של שלושה ארגוני סעד שקדמו לו".
אז מה באמת הקשר. מדובר באותה מילה אנגלית, "joint", שהיא גם שם עצם: חיבור, וגם שם תואר: מחובר. במקרה זה שם התואר נמצא ביסוד שני הביטויים, אבל מכאן ואילך התהליכים שונים. 'הג'וינט' הוא קיצור של שמו המלא של הארגון: American Jewish Joint Distribution Committee. תרגום מילולי: ועדת החלוקה המחוברת (או מאוגדת) היהודית-אמריקאית. הביטוי "Joint Committee" מוגדר במילון אוקספורד 'ועדה שחבריה מגיעים משני ארגונים או יותר'. ואכן, הג'וינט נוסד בשנת 1914 מחיבור של שלושה ארגונים שהוקמו למטרה דומה, שהיא תמיכה ביהדות אירופה: ועדת הרווחה האמריקאית-יהודית, הוועדה המרכזית למען רווחת היהודים הסובלים במהלך המלחמה, וועדת הרווחה העממית.
סיגריית המריחואנה, הג'וינט, המכונה באנגלית גם ספליף וביטויים נוספים, קשורה לחיבור שונה לגמרי. ג'וינט הוא במקורו ביטוי אנגלי-אירי המוכר משנת 1821, והוא מתייחס לחדר צדדי המחובר (joint) לאולם מרכזי. בארצות הברית "Joint" קיבלה משמעות של חדר, מקום כלשהו, ובעיקר מאורת לעישון אופיום. האופיום רוכך למריחואנה, והחדר זכה להרחבה לשמה של הסיגריה שאותה מעשנים באותו חדר-מאורה, הג'וינט. נפלאות גלגולי השפה (והג'וינט).
דגים, רקיקים וכרישים
חגית ברקאי כותבת: "כעת, תשע ועשרה בחדשות 11, מדבר עורך דין שמייצג חשודות על הנשים שמבריחות סמים מפרו, ומספר שאלה 'דגים רקיקים'. הוא התכוון כנראה לדגי רקק, ולא לקרקרים".
תודה חגית, אכן עורך דין יצירתי. רקיק היא עוגה מקראית, ככתוב "ורקיקי מצות משוחים בשמן" במסגרת תקנות בית המקדש. 'רקק' היא ביצה, דג הרקק הוא דג ביצה, ועליו אמרו במסכת מועד קטן: "לווייתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי רקק?" ובהקשר שלפנינו, מי יעלה את כרישי הברחת הסמים בחכה?