בימים אלה מושבעת הממשלה ה-35 של מדינת ישראל, שנתיים בממוצע בערך לכל ממשלה. לאורך השנים עברו שמות המשרדים שינויים וחידושים, משרדים חדשים קמו ונפלו, ולכל גברת נתפרה אדרת חדשה. שינויי השמות נבעו משיקולים של יוקרה, כגון משרד הסעד שהומר למשרד הרווחה, או משרד הדואר שהומר למשרד התקשורת. ואולם, רוב שמות המשרדים שינו שמות והרכבים כדי לאפשר משרות לשרים ולמפלגות בקואליציה, ולגבי חלק מהם נשאלות שאלות תם כגון מי זקוק להם, ומה לעזאזל עושה השר הנכנס במהלך יומו ב"משרד לשיתוף אזורי", ב"משרד לתפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות" או ב"משרד לעניינים אסטרטגיים". עוד ממצא: ככל שהמשרד זניח יותר, כך שמו ארוך יותר.
לתפארת ממשלות ישראל טרחה הזירה הלשונית ומביאה את סיפורן בעובדות וגם במספרים.
1. עד להשבעת הממשלה החדשה היו בישראל 34 ממשלות ב-22 מערכות בחירות והרכבי כנסת, וכן ממשלה זמנית שהוקמה עם קום המדינה וכיהנה 10 חודשים.
2. עד הממשלה ה-29, שפוזרה בפברואר 2003, היה הממוצע שתי ממשלות לכל כנסת. הפיצול נובע מהתפטרויות ראשי ממשלה, מוות או נבצרות, ממשלות אחדות ועוד.
3. הממשלה הקטנה ביותר הייתה השנייה: 15 שרים. בממשלה השמינית עברה הממשלה בפעם הראשונה את סף 20 השרים. בממשלה ה-15 עברה לראשונה את סף 30 השרים.
4. הממשלה הגדולה ביותר הייתה הממשלה ה-30 בראשות אריאל שרון: 37 שרים, אך היא עברה שורה של פיצולים ושינויים. הממשלה ה-32 בראשות בנימין נתניהו כללה 30 שרים בשיא גודלה. הממשלה המסתמנת היא השנייה בגודלה.
5. לאורך כל ממשלות ישראל כיהנו בה 79 שרים בלי תיק, שישה "שרים במשרד ראש הממשלה" ו"שר במשרד האוצר".
6. הממשלה ששלטה זמן ארוך ביותר היא הממשלה הנוכחית, ששלטה חמש שנים לאורך שלוש מערכות בחירות. הממשלה ששלטה בזמן הקצר ביותר היא ממשלת גולדה מאיר השלישית, שנבחרה במרץ 74 ופוזרה לאחר שלושה חודשים.
7. הכנסת שבמהלכה הוחלפו יותר משתי ממשלות הן הכנסת השנייה שבה החליף משה שרת את בן גוריון, והכנסת החמישית שבמהלכה נפטר לוי אשכול.
9. משרדי הממשלה זכו לשמונים שמות.
10. שבעה משרדים שמרו על שמם המקורי לאורך כל 34 הממשלות והם האוצר, הביטחון, הבריאות, החוץ, המשפטים, הפנים וכמובן משרד ראש הממשלה.
11. שמו של משרד התחבורה הומר פעמיים ל"תחבורה ובטיחות בדרכים".
12. משרד האנרגיה והתשתית שהוקם בממשלה ה-19 החליף את שמו בממשלה ה-28 ל"תשתיות לאומיות", "אנרגיה ומים", ולאחרונה "תשתיות לאומיות, אנרגיה ומים".
13. משרד הדואר שהוקם בממשלה הראשונה החליף את שמו בממשלה ה-15 למשרד התקשורת.
14. משרד הדתות שהוקם בממשלה הראשונה החליף את שמו בממשלה ה-24 ל"משרד לענייני דתות", והיום ל"משרד לשירותי דת".
15. משרד החינוך והתרבות הורחב בממשלה ה-18 ל"חינוך, תרבות וספורט", ובכנסת ה-26 פוצל ל"חינוך" ו"תרבות וספורט".
16. משרד המדע והטכנולוגיה הוקם בממשלה ה-19, צומצם ל"משרד המדע", הורחב ל"מדע ופיתוח", "מדע ואומנויות", "מדע תרבות וספורט", "מדע וטכנולוגיה", ולאחרונה ל"מדע טכנולוגיה וחלל".
17. משרד החקלאות שינה את שמו בין הממשלות 25 ו-31 ל"חקלאות ופיתוח הכפר", וחזר לשמו המקורי.
18. בממשלה הראשונה הוקמו משרד הסעד ומשרד העבודה. בממשלה ה-18 הם אוחדו ל"עבודה ורווחה", משרד העבודה נעלם בממשלה ה-30 וחזר לאחרונה תחת הכותרת "עבודה, רווחה ושירותים חברתיים".
19. משרד המשטרה שינה את שמו בממשלה ה-26 למשרד לביטחון פנים.
20. משרדים קצרי חיים שנעלמו מחיינו: משרד הקיצוב והאספקה (או בקיצור: צנע) מן הממשלה הראשונה. המשרד לנפגעי מלחמה מן הממשלה הראשונה והשנייה. משרד המיעוטים שרד רק בממשלה הראשונה.
21. משרד הפיתוח הוקם בממשלה השישית ונעלם בממשלה ה-16. לאחרונה חזר לחיינו במתכונת "פיתוח הנגב והגליל", ועתה "פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל".
22. משרד העלייה מן הכנסת הראשונה והשנייה נעלם, וחזר בממשלה ה-13 תחת הכותרת קליטת עלייה, שהומרה לאחרונה לעלייה וקליטה.
24. בממשלה ה-19 הוקם "המשרד לכלכלה ותיאום בין משרדי", ומאז הוא אתנו בשמות שונים. המסחר והתעשייה הולכים יד ביד מאז הממשלה הראשונה, אבל בממשלה ה-19 הסדר הוחלף: תעשייה ומסחר. בממשלה ה-30 חל פיצול זמני: "מסחר ותעסוקה" לצד "תעשייה".
25. המשרדים החדשים ביותר: משרד לענייני מודיעין (או סתם "מודיעין"), משרד לעניינים אסטרטגיים, משרד לשיתוף פעולה אזורי, והמשרד לאיכות הסביבה שהומר ל"הגנת הסביבה".
• הזירה הלשונית: הדופייה של רחובות היא הקישקע של ראשל"צ
• הזירה הלשונית: אויבי האנושות החדשים
• הזירה הלשונית: מילון הקורונה
בן טחונים נכשל במועד ז'
בחודשים אלה עלה לאוויר מיזם אינטרנטי חדש, שעליו נאמר "איך לא חשבו על זה קודם". זהו אתר למילונים חברתיים, המבקש ליצור ולאצור מילונים של קהילות, קבוצות, חילות ומקצועות. המרחב הזה כמעט אינסופי. לכל קהילה או מקצוע, וגם לכל משפחה או פקולטה אוניברסיטאית יש מילון פנימי. כך גם לקהילת חובבי האירוויזיון, למעריצי תוכניות וסדרות טלוויזיה ועוד ועוד.
האתר נקרא גגילון, והוא הוקם ביוזמת שני סטודנטים, שחף בסן ואייל ארביב. עבדכם הנאמן משמש כיועץ תוכן, ובאתר גם שולבו כמה מילונים על בסיס מילונים קודמים בזירה הלשונית. מילונים חדשים שכבר עלו לאתר הם מילוני סטודנטים, והרי כמה דוגמאות.
בן טחונים. כינוי גנאי לסטודנטים במרכז הבין-תחומי בהרצליה. מתייחס למצבם הסוציו אקונומי הגבוה של הסטודנטים בממסד. רכב אהוב: מיני קופר. מאכל אהוב: דפי אורז. ספורט אהוב: סקי בואל טורנס.
הדודות. שם כולל לקבוצת המפקחות בזמן מבחני הסטודנטים. דודה טיפוסית הינה בשנות ה-60 לחייה. הדודות אחראיות על רישום, פיקוח ולעתים אף על רשימת השעה על הלוח. מאכל אהוב: ביסלי או כל מאכל קראנצ׳י המייצר רעש.
לרפרנס. להעביר פתרון לתרגיל בית. ״לא הספקתי לעשות את התרגיל בלינארית. תרפרנס אותי״.
מדעי הדשא. כינוי למדעי הרוח (לעיתים גם מדעי החברה). הסטודנטים למדעי הדשא נוהגים לשבת על מדשאות הקמפוס ולהתדיין בפילוסופיה של החיים (במקום ללמוד).
מועד ז'. בחינה במועד ב' שהייתה קשה במיוחד ביחס למועד א'.
שים חווז בסירון העליון עם קורט חרדיז'ון
איטגון.
זמ"ל.
זרתותנית. טעימה קטנה מ"זרת" (בערך שליש).
חווז. חזה אווז. צורת הרבים: חווזים. ״לַסֵדֶר הכנתי חווז באוכמניות, כל הזום דיברו עליו".
חרדיז'ון. חרדל די'זון (בעיקר שני מגזרים, החלק והמגורגר).
חרפרף. חריף מרפרף. פיקנטי (עדין) בלעז, כלומר, ראוי למאכל גיסתי ושאר האוכלוסייה.
טיטלה. T של טלה, ובעצם פורטרהאוס טלה.
להסתבץ'. להכין או לאכול בהנאה סביצ'ה, ובהטיות: הסתבצ'ות, מסובץ' חלקי.
מאורגן. בזוק באורגנו, בדרך כלל השמן שעל הפטה ה"בולגרית" בסלט ביוון.
מסושם. חתוך בסגנון עדות הסאשימי, כחצי ס"מ למניינם.
סירון עליון. סיר עם דפנות גבוהות.
פיתריה. פיתה טרייה.
קב"א. קינוח במקום (כלומר, מסעדה) אחר.
קורט. מילה גבוהה ומתנשאת לקמצוץ. בדרך כלל משתמשים בה לתיאור כמות מלח שמוסיפים למתכונים מסוימים: "אבא, אל תשכח לשים קורט מלח בעוגיות, זה מה שרשום במתכון".
