2020 תיכנס לספרי ההיסטוריה כשנה שבה נגיף מסתורי שיבש את חיי האנושות כולה. הוא גם יצר מילונים חדשים, שנועדו להקיף את המציאות החדשה. לצד המילון הבריאותי, המילון החדש המוביל בישראל הוא הכלכלי, והוא מתרבה בקצב שלא היה מבייש את נגיף הקורונה עצמו.
אבטלה. הפרנסה החדשה.
אכיפה אפקטיבית. "לצד פעולות ההסברה וההצהרות המצולמות לתקשורת, על בסיס יומי, דרושה גם אכיפה אפקטיבית של הוראות הבידוד" (גלובס).
אכיפה בררנית. עולה שוב ושוב בטענות החרדים על האכיפה במגזר. גם: אכיפה סלקטיבית.
ארנונה מסובסדת. הטבה מובטחת לבעלי עסקים שנפגעו, מטעם הרשות המקומית.
בירוקרטיה. מערכת חסרת פרצוף המטרפדת כל טיפול יעיל בנפגעי הקורונה. בגרמניה, מולדת הבירוקרטיה, לא שמעו עליה במשבר הנוכחי.
דחיית משכנתאות. הקלה לבעלי חובות משכנתא בימי קורונה. הקֶטץ': המשכנתאות לא נעלמות, הן רק נדחות.
דמי אבטלה. סוג השכר הנפוץ ביותר בימי קורונה.
הארכת דמי האבטלה. הטבה מרכזית לנפגעי הקורונה עד יוני 2021. טענת נגד: היא ממריצה את המובטלים לא לחזור לעבודה.
המודל הגרמני. מנגנון שהופעל בגרמניה וגם הצליח, המסייע למעסיקים לשמור על עובדיהם. לא אצלנו.
המודל השוודי. חיים עם קורונה ובלי סגר. העולם עדיין מתלבט אם מדובר בפתרון קסם או אסון.
הנחיות. הוראות ביצוע בנוסח חצי-מחייב. אהובות על ראש הממשלה: "הנחיתי את המכון הביולוגי בנס ציונה לנסות לפתח נוגדן לקורונה" (פברואר 2020).
העניים החדשים. מאות האלפים שהידרדרו מהמעמד הבינוני-נמוך אל קו העוני בעקבות הסגר.
הפגנות. זה מה שנשאר.
הפגנה א-פוליטית. הפגנה פוליטית מאוד, אבל בלי פוליטיקאים.
הקפאת קרנות השתלמות. ניסיון לסגור את הבור התקציבי שנוצר בעקבות הקורונה. ישראל כץ: "הממשלה שוקלת הקפאת ההפרשות לקרנות השתלמות לעובדי מדינה".
השולמנים. מובילי המחאה, עצמאים שהסגר מוביל אותם לסף העוני. נולד בקבוצת פייסבוק חצי שנה לפני פרוץ הקורונה. לשם כמה הסברים: סיפור ירושלמי על אופה בשם שולמן שנותר בלי עוגות, והביטוי "שולמן ישלם" על עבריין משנות החמישים שנהג לעזוב בלי לשלם. ביבי מיהר לאמץ את הקבוצה כדי להקהות את חוד המחאה.
חופרי הבורות. מונח מבית מדרשו של מילטון קיינס: "מוטב שאנשים יחפרו בורות ויכסו אותם במקום לתת להם דמי אבטלה". יש מי שמציע לאמץ.
חרטא. מילת סלנג נפוצה שחרצה, לפחות זמנית, את עתידו הפוליטי של צחי הנגבי, וייצגה הלך דעות סמוי בשלטון ביחס למצבם של נפגעי הקורונה.
חל"ת. הבשורה הטובה: יוצאים לחופשה. הבשורה הרעה: לא מקבלים עליה תשלום.
חל"ת גמיש. מודל שנועד למנוע גל פיטורין, באמצעות העסקה חלקית והשלמת שכר מהמדינה.
כשלים. מילת הכסת"ח של כשלונות השלטון או הצבא מאז ומתמיד: זה לא אנחנו אשמים, היה 'כֶשֶל'.
מודל האקורדיון. פתיחה מדורגת וסגירה מדורגת של המשק על פי מצב התחלואה. אהוב על ראש הממשלה.
מִלגת קיום לעצמאים. שם מכובס לדמי אבטלה לעצמאים.
מענק אוניברסלי. השפן החדש של נתניהו את כץ: כל האזרחים מקבלים סכום דומה. החיפושים אחרי ההיגיון הכלכלי במהלך נמשכים.
מענק הסתגלות לקשישים. בני 67 ואילך, הדור השקוף של ימי הקורונה, שלא הוחזרו לעבודה יזכו לתמיכה, ככל הנראה חד פעמית.
משיכת קרנות השתלמות. מהלך ייאוש של עצמאים או שכירים בחל"ת כדי לעבור את תקופת הקורונה, על חשבון העשורים הבאים.
פעימה. שלבים בקבלת מענקי העצמאים: "רשות המיסים מודיעה על ארכה להגשת בקשות למענק הפעימה הראשונה לעצמאים עד ליום 1 ביולי 2020". המונח נלקח מתחום השיח הבטחוני.
צווים. הוראות שעה שמוציאה הממשלה בימי קורונה. משתנים בקצב התרבות הנגיף.
קיצור תקופת ההכשרה. קיצור התקופה שבה עבד אדם במקום העבודה, והמכשירה אותו לקבל דמי אבטלה, כדי להקל על המפוטרים.
רשת ביטחון. ליבת התוכנית הכלכלית החדשה: "רשת ביטחון כלכלית 2021-2020: חבילת צעדים שתעניק ודאות וביטחון כלכלי למשך שנה לשכירים, עצמאיים ועסקים".
שבירת תוכניות חיסכון. צעד קיצוני של אנשים שנותרו ללא הכנסות, על חשבון העתיד.
תמריצים. מכל הסוגים. תמריצים לחזור לעבודה, מול תמריצים להישאר בבית עד יעבור זעם. תמריצים להגברת הצריכה עבור אנשים השקועים באוברדראפט.
תקציב דו שנתי. תעודת הביטוח הזמנית של גנץ בדרכו לתפקיד ראש הממשלה.
תקציב רבע שנתי. ביבי וכץ נלחמים עליו, מסיבות גלויות (קידום המשק) וסמויות (מִלכוד השותפים מכחול לבן).
עולים על הביביסטיליה
המחאה החדשה הולידה את הביטוי 'ביביסטיליה', בחסות אסף אמדורסקי. נראה שמילון ביבי הולך וגדל.
ביביבלוף. תגובה להופעות נתניהו בפי מתנגדיו, ברפרור ל'ישראבלוף' הגששי. ח"כ (לשעבר) יואל חסון: "קריאתו של נתניהו להניע את התהליך המדיני היא עוד ביביבלוף".
ביביגייט. כינוי קבוצתי לפרשיות שבהן מואשם נתניהו, ברפרוּר לווטרגייט שהפיל את ניקסון.
ביביגנץ. הראש הכפול של ממשלת האחדות.
ביביהוליק. מעריץ מכור של ביבי. אביב בושינסקי בראיון למקומון: "אני לא ביביהוליק".
ביביזם. שם כללי למאפייני השלטון של נתניהו. כותרת בהארץ למאמר של חמי שלו: "רק לא ביביזם".
ביביזציה. התהליכים שעוברת מדינת ישראל תחת נתניהו, ברפרור ל'ארדואניזציה'. אורי הייטנר: "החברה הישראלית זקוקה לתהליך עמוק של דה-ביביזציה".
ביביטורס. תחקיר שלא הביא פירות על מימון נסיעות לחו"ל של המשפחה המלכותית.
ביביסט. תומך ביבי בכל מצב, בכל תנאי ולנֶצַח. בעיקר ברבים: ביביסטים.
ביביסטיליה. נולדה ב-14 ביולי 2020, יום הבסטיליה, מול המבצר בבלפור.
ביביסטן. כינוי ביקורתי למדינת ישראל תחת השלטון הממושך והריכוזי של ביבי.
• הזירה הלשונית: מילון הקורונה
• הזירה הלשונית: הכל חרטא עוד משנות השישים
• הזירה הלשונית: מאיפה הגיע הגל השני?
אוצר הפתגם המשובש
ראש תחנת מוריה במשטרת ירושלים: "בהפגנה השתתפו מפגינים משוללי כל רסן".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל ביטוח לאומי, בראיון לאמיר איבגי בגל"ץ: "הדרג הממלכתי המנותק לא מודע לסבלם של המבוטלים. זה כמו ב'בגדי המלך והעני'". ותודה למשה אקשטיין.
הבגד שרק והצפע נסע
הגולש הנאמן אודי כותב: מהן המילים בעברית שמכילות את רצף האותיות העולה והיורד מהא"ב העברי הארוך ביותר? (דוגמא להבהרה - במילים "בגד" ו"שרק" יש שלוש).
השאלה מספקת הזדמנות להרחיב את רשימת המילים בעברית שהן רצפי אותיות. הרשימה אינה כוללת צירוף של אות יחס למילה, אך כוללת מילים בנטיות. הרצף מעגלי: ת' חוברת לא', וכך בכיוון ההפוך.
בקבוצת החמש נמצאו שתיים: אבגדה, תאבגד. הראשונה יכולה להיקרא אֶבְגֹדָה (צורה מוארכת של אבגוד) או אִבְגְדָה – פירקה מילה להגאים. תְאַבְגֵד אף הוא מן הפועל לאַבְגֵד. אין מילים ברצף הפוך.
בקבוצה הארבע ברצף עולה: אֶבְגֹד (וכן אִבְגֵד), בָגְדָה (או בִגְדָהּ), דָהוּז (נפלא בסלנג להט"בי), הוּזַח, חָטֶיךָ, יִכָּלֵם, נִסְעַף (נקצץ ענפים או נחלק לסעיפים, וכן נְסֹעַף), קָרַשְתָּ.
ברצף יורד: תִּשְרֹק, נִמְלָךְ (וכן נְמֵלְךָ), מַלְכִּי (וכן מַלְכֵי, מִלְכִי), חָזוּהָ, אֶתְשֹׁר (אביא תשורה, פועל מימי הביניים).
בקבוצת השלוש בסדר עולה: בֶּגֶד (או בָגַד, בְגֹד), גָדָה, דָהוּ, חָטֵי, יָכֹל, כֻּלָּם (וכן כֶּלֶם), לְמִן (וכן לִמֵּן: מהל במיץ לימון, לֻמַּן), נָסַע (וכן נִסַּע, נֶסַע), סַעָף (וכן סֹעַף, סֵעֵף, סָעֵף, סַעַף), עָפָץ (מונח בבוטניקה, וכן עֶפֶץ במשמעות התעופף, והפעלים עִפֵּץ, עֻפַּץ), קֶרֶש (וכן קָרַש), רֶשֶת (וכן רִשֵּת, רֻשַּת), שַתָּא (שנה בארמית), תָאַב (וכן תַאַב, תָאֵב).
בסדר יורד: תֶשֶר (גם תָשַר), שָרַק (גם שְׂרָק), קֶצֶף (גם קָצַף), צֶפַע, נָמֵל, מֶלֶך (גם מָלַך), לְכִי, יֵטַח (שורש טחח, במשמעות יכוסה), חָזוּ, זִוָּה (האיר, פועל מימי הביניים), בָּאתָ (וכן בָּאתְ), אֶתַּשׁ (שורש תשש).
בקבוצת השתיים, בסדר עולה: אָב (או אֵב), בָג, גָד, הוֹ, זָח, חָט, יַךְ (יכה בצורה מקוצרת), כֹּל (בסמיכות כָּל), מָן (וכן מִן), נֵס (וכן נָס), סַע, עָף, פָּץ, צֹק (שורש יצ"ק), קַר, רָשׁ (וכן רֵשׁ, ציווי של ירש), שֵׁת (וכן שָת), תָא.
בסדר יורד: תָש, שָׁר (וכן שָׂר), רַק, קֵץ (וכן קָץ), צָף, נָם, מָל, לֵךְ (וכן לְךָ, לָךְ) כִי, יֵט (קיצור של יַטֶּה), טָח, זוֹ (וכן זוּ), וָהּ (מילת שמחה תלמודית), הֵד, דָג (שם עצם ופועל), גַב (וכן גֵב), בָּא (וכן בֹא), אֶת (וכן אֵת, אַתְּ).
יחדווים בציבור
יעקב טל סבור שהביטוי 'ידוע בציבור' דורש שינוי. הוא מונח משפטי-פורמלי ואינו משקף את הקשר הרגשי והאינטימי בין בני הזוג. "להלן הצעתי: בני זוג שאינם נשואים, הנמצאים בקשר ממוסד ייקראו 'יחדווים', מלשון יחדיו, במקום 'ידועים בציבור'. מכאן נגזרים, במקום 'ידועה בציבור': יחדווית. במקום 'ידוע בציבור': 'יחדווי'".
טל מצטט תגובה שקיבל מן האקדמיה ללשון: "המונח 'ידוע בציבור' הוא מונח משפטי, שנטבע לצרכים משפטיים. שינוי בלשון החוק דורש שינוי בחקיקה, ואינו בידי האקדמיה. 'ידועים בציבור' מוכרים כיום משפטית בהקשרים מצומצמים ביותר (ענייני ירושה וגמלאות שאירים). בהקשרים אחרים, כגון מס הכנסה, משרד הפנים ועוד אין למושג הזה תוקף. אם כן לא נראה שיש אפשרות להתערב במונח זה בשלב זה. על פי הנתונים לא נראה שיש כרגע צורך בחידוש מונח, ואפשר להשתמש בצירוף 'בני זוג'".
טל ביקש לדעתי. על פי תפיסתי יש להימנע מחידושים שאינם חיוניים, ובמקרה הזה הצירופים 'בן זוגי' או 'בת זוגי' (אך לא 'בת זוגתי', דחילק!) בכל הקשר שאינו משפטי מספיקים בהחלט, ומתאימים לרוח התקופה. בכל מקרה, המילה 'יחדווי' חביבה, והיא מוצגת לשיפוט הקוראים.
