הזירה הלשונית: השפה הנכונה לענייני להט"ב

מה עושים הפאנסֶקסואלים? מה ההבדל בין גיי לגאה? מי בישל את מרק האָלֶפבית? ואיך הפונדקאות מתקשרת לעולם החי והצומח? • הזירה הלשונית מכשירה כל שרץ דיבורי, נלחמת בהומופוביה בלי לעשות אאוטינג

צילום: גדעון מרקוביץ' // מצעד הגאווה 2018

מחאת הלהט"ב סחפה המונים, והיא שלב נוסף בשינוי מערכתי ביחס לאנשים שהעדפותיהם המיניות אינן במודל המרכזי של 'גבר-אשה' (או להיפך...). העדפות כאלה היו משחר ההיסטוריה ונטועות בביולוגיה האנושית, אבל העשורים האחרונים מעניקים להם מה שלא הוענק להם לאורך אלפי שנים – לגיטימציה והכלה. 

השינוי הזה מתממש גם בשפה. הגבר ההומו זכה בשפות רבות וגם בעברית לכינויים פוגעניים שביטאו את ההדרה והתיעוב כלפיו. מ'נבלוסי' או 'מנבלס' (על פי הסטיגמה שוהטלה על תושבי שכם), דרך 'בוחש בשוקו', 'אגזוזן' ו'נושך כריות' וגרועים מהם, ועד 'מתרומם', 'מתכופף' ו'מתחנגל'. ונוציא מכלל הדיון את דברי הבלע של רבנים המחנכים את דור העתיד של הציונות הדתית. נשים זכו לכינויים המציגים אותן כגברים: נהג משאית, דייק (מילולית: סכר) ועוד.

החלופה המתרקמת מוגדרת במחקר כ"השפה הנכונה", ואם תרצו, השפה התקינה פוליטית, והיא יצרה כבר מילון שלם, רובו על בסיס האנגלית הכלל-עולמית.


מוכנים לצעוד במשעולי השפה הנכונה? מצעד הגאווה בת"א 2018 // צילום: זיו קורן

אַאוטינג. חשיפה של להט"ב ללא הסכמתו על ידי עמיתיו לקהילה, בדרך כלל דמות מוכרת.

אינטרסֶקס. שם קיבוצי לאנשים השייכים לשני המינים גם מבחינה ביולוגית, מי שנולדו עם איברי גוף שאינם זכריים או נקביים טיפוסיים.

אמסלם ההומו. משפט מתוקשר כנגד אוהדי כדורסל בשאלה האם 'הומו' הוא גידוף או קריאה לגיטימית. השופט קבע, בצדק, שהמגדפים גידפו.


השופט קבע, בצדק, שהמגדפים גידפו. שמעון אמסלם // צילום: רוני שיצר

ביסקסואלים. ובקיצור: בִּי. מי שנמשכים ומוכנים לקיים יחסי מין עם שני המינים.

גאים. השם שהתקבע בשפה ובתודעה. החליף את 'עליזים' שנחשב תרגום ל-gays, והתכתב עם מצעד הגאווה (pride parade).

גֵיי. המונח האנגלי, מתייחס לגברים ולנשים. בדרך כלל הוא משמש ככינוי לאדם יחיד, בעוד ברבים השימוש הוא ב'גאה': גאים, הקהילה הגאה.

האג'נדה הגאה. מונח רווח בשיח האמריקני, מתאים בהחלט לימים אלה בישראל. אנגלית: gay agenda.  

הומו. להט"ב גבר, המונח הנפוץ והכמעט בלעדי לאורך עשרות שנים, שיצא מהאופנה. קיצור של 'הומוסקסואל'.

הומוסקסואל. מונח מעין מדעי המשמש עדיין בלגיטימציה חלקית, ומתייחס במקורו לשני המינים. מילולית: אותו המין. מוכר מאז סוף המאה ה-19.

הומו מוצהר. מי ש"יצא מהארון", שאינו מסתיר את נטייתו המינית.

הומופובּ. מילולית: הפוחד מהומוסקסואליים, בפועל הפחד מתגלגל בשנאה ובביטויי פגיעה במרחב הציבורי וברשת.

הטרוסקסואל. חובב מין עם בן (או בת) המין השני בלבד. 

הקהילה. קיצור של 'הקהילה ההומו-לסבית' ו'הקהילה הלהט"בית'. מונח שהתקבע ומציג את הלהט"בים כקבוצה חברתית מאוגדת. בפועל רוב הלהט"בים אינם מכירים זה את זה, חיים ברחבי הארץ ומשותפת להם בעיקר מערכת היחסים בינה לבין החברה הכללית. יש בארץ קהילות רבות, אבל "הקהילה" יש רק אחת

הקהילה ההומו-לסבית. מונח שיצא מהאופנה. נחשב בשלב מסוים לא תקין פוליטית, ומצד שני לא הצליח להקיף את מגוון האנשים המתגודדים תחת המטרייה של 'מי שאינם סטרייטים'.

הקהילה הלהט"בית. המונח המקובל היום. וראו להט"ב.


הקהילה ההומו-לסבית אאוט, הקהילה הלהט"בית אין // צילום: לירון מולדובן

זוג חד מיני. חיים יחד של בני זוג מאותו מין. תרגום של הצירוף האמריקני same sex couple. 

טרנסג'נדרים. אנשים שמינם הביולוגי אינו תואם את הזהות המינית שלהם, ובמקרים מסוימים מי ששינו בעקבות זאת באמצעים כירורגיים ואחרים את המין שבו נולדו.

יצא מהארון. הכריז ברבים על נטייתו המינית. צבי טריגר מציין ש'יציאה מהארון' איננה אקט חד פעמי כפי שהיא נתפסת. היא כרוכה בזהויות מורכבות ונמשכות, ויש כידוע אף כאלה היוצאים מן הארון אחרי מותם. לדעתו המונח האמריקני openly gay מתאים ונכון יותר.

להט"בים. קטגוריות מגדריות המרכיבות את 'הקהילה'. לסביות, הומוסקסואלים, טרנס-ג'נדרים וביסקסואלים. גירסה עברית של ראשי התיבות באנגלית GLBT. גרסה מעודכנת ומורכבת באנגלית: GLBTQI, ובעברית להטבא"ק. המצטרפים החדשים לראשי התיבות הם קווירים ואינטרסקסואלים. 

לסביות. נשים הנמשכות לבנות מינן. בעקבות יצירתה של המשוררת סאפו מלסבוס, מן המאה השביעית לפני הספירה. בשיח האמריקני, בעיקר השמרני, נעשה שימוש בביטוי the L word.


המילה עם הלמ"ד. לסביות // צילום: ThinkStock

מילון אבן שושנה. מילון החוגג כבר עשרים שנה ומתעד את שפת האוחצ'ות, "נערות המועדונים", להט"בים המדגישים ומחצינים סממנים נשיים.

מרק האָלֶפבית. מונח ביקורתי שטבע אייל גרוס, המתייחס לפיצול וריבוי ההגדרות בקהילה. לטענתו פיצול היתר הזה, ושילוב הקווירים ברשימה, מפצלים את הקהילה במקום לגבשה ופוגעים במאבקה.

סטרייטים. עד לפני לא הרבה שנים לא היתה 'סטרייט' מקובלת כהגדרה עצמית, אלא ביטאה את המובן מאליו. יותר ויותר גברים ונשים מצהירים היום על עצמם שהם 'סטרייטים', כסוג של זהות. straight, פירושו באנגלית ישר, ללא פיתולים ועיוותים.

סיסג'נדרים. אנשים שמינם הביולוגי תואם את הזהות המינית שלהם. תמונת ראי של הטרנסג'נדרים.

פאנסֶקסואלים. בעלי משיכה מינית שאינה קשורה לסימני זהות או למין ביולוגי.

קווירים. מונח מעורפל משהו. על פי הגדרה אחת קווירים הם הטרוסקסואלים המזדהים עם הקהילה הלהטבית, אך גם  לא מרגישים שייכות לקהילה ספציפית בתוכה, או שאינם מעוניינים לחשוף לאיזו קהילה הם משתייכים. queer פירושה שונה ומוזר.


לסביות? קווירים? סיסג'נדרים? סטרייטים? פאנסקסואלים? מה זה משנה, העיקר שתהיו מאושרים // צילום: גדעון מרקוביץ'

פונדקאות: מהצמח המארח לאישה המארחת

הנושא שהצית את מחאת הלהט"בים הוא הזכות של זוגות גברים ל'שירותי פונדקאות'. השימוש במונח בהתייחסות להיריון חדש יחסית, והוא מוכר החל מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת. השימוש ייחודי לעברית. המונח האנגלי המקביל הוא surrogate, מילולית: ממלא מקום, המוכר גם מתחום הטיפול המיני. 

שם התואר פונדקָאִי נגזר מן המילה התלמודית פונדקי, בעל פונדק. מקור המילה הוא יווני, בה pandokos פירושו 'מקבל את כולם', ו-pandokeion הוא פונדק. איך התגלגל המונח הזה מתחום המסחר והאירוח לעולם ההיריון והמשפחה? החוליה המקשרת היא שם התואר 'פונדקָאִי' שהתפשט בשנות החמישים והשישים בעולם החי והצומח. פונדקאי, או מאכסן, הוא אורגניזם הנושא טפיל או יצור סימביונטי על גופו או בתוכו, ומספק לו חומרי הזנה, מקלט ולעיתים דברים נוספים. במקרה של טפיל, הוא עושה זאת בעל-כורחו ונפגע מהקשר. במצב של סימביוזה הוא לא נפגע מהקשר ולעיתים גם מרוויח ממנו. מכאן נולדו המונחים 'צמח פונדקאי', 'חלזונות פונדקאיים' (נושאי מחלות) ועוד. המונח האנגלי המקביל הוא host, מארח או מאכסן, ומכאן נבחר השם פונדקאי. 

הרעיון שהאישה הנושאת את העובר 'מארחת' אותו לזמן קצוב התאים לשימוש ב'פונדקאי' מתחומי הביולוגיה, המופיעים גם במילוני הפיזיקה, האלקטרוניקה ומדעי הסביבה של האקדמיה.


מארחת סימביונטית. פונדקאית // צילום: ThinkStock

הלאה, רוזנטל הטהרן

"מילון הישראלי העילג" הוליד גל תגובות, שבחלקן הוכרזתי כ'טהרן', בין היתר על ידי גולש שכינה עצמו "הלאה הטהרנים". מאחר שהצבתי כידוע על המדף את "מילון הסלנג המקיף", "מילון הצבאי הלא רשמי" ועוד כהנה יש בכך כדי לשעשע. בעבר זכיתי לאיומים פיזיים כמעט על כך שאני "מכשיר כל שרץ דיבורי", ומקדם את ה"בורות" הגלומה לכאורה בסלנג. את הישראלים הנוהגים לתקן את העברית של זולתם הגדרתי לא אחת כאויבי השפה. בתשובות רבות לשאלות אני מגדיר סטיות שונות מן התקן או הנורמה הלשוני כ'יסוד דיבורי לגיטימי'. ודווקא משום כך אני רשאי להציג לכותב 'הלאה הטהרנות' בתגובות לטור ותומכיו כמה שאלות, בתקווה שיענה עליהן בכנות.

האם היית מקבל לעבודה מועמד שיספר לך ש"אני רוצה את העבודה הזאתי למה שהיא כיפית"?

האם היית ממליץ לבתך להמשיך לדייט שני עם מי שמספר שהוא "אוהב לצאת לְבַּחוץ בשביל לבלות ולהיכנס לְבִּפְנים בשביל לראות טלוויזיה"?

האם היית מוכן להאזין לערוץ שידור שבו מגיש החדשות ישתמש ב"זה למה", ויספר שמחיר הקפה בקופיקס עלה ל"שש שקל"?


זה למה זה זול? קופיקס

אם "אני יגיד לך" (כמשל) הוא טבעי ומותר, למה שיהיה אסור לדעתך בכתיבה? האם הכתיבה היא הגבול בין טהרנות לטבעיות? מדוע נורמות לשוניות נדרשות בכתיבה ופסולות בדיבור?

הבאת לסיום דבריך הנוקבים את המשפט הבא: "וואלה כתבה לא משהו רשמת, למה אם יכלת היית לוקח את ההתפתחויות הטבעיות בשפה ומחזיר אותנו לאחורה, אחת שזה התקבל בשפה מה תעשה לא ישנה שום דבר". פרודיה יפה על העילגות, אבל אתה הרי טוען בלהט שאין עילגות. היית מוכן שבנך יכתוב או גם ישמיע את הג'יבריש הזה?

נורמות לשוניות אינן הר הכפוי כגיגית על דוברי שפה שיש בה ספרות עשירה ודקדוק מנוסח ומוטמע. נורמות הן צורך חברתי-תרבותי בסיסי. נורמות הן הסכמה על "מה שנכון" ובלעדיהן אין חברה אנושית, בוודאי שאין חברה מודרנית, ובוודאי שלא שפת תרבות. 

תסתכלי, יש שמה ציפור

הצורך בנורמות אינו סותר את העובדה שלכל שגיאה יש הסבר. שגיאות, שיבושים וגם עילגות אינם מקריים. כמה הערות של הלשונאית רינה ברוך.

"אני יגיד לך". בעברית הקדומה לא השתמשו בשם הגוף. היו אומרים "אגיד לך", והשומע היה מבין שמדובר בגוף ראשון יחיד. בעברית הישראלית, אולי בהשפעת האנגלית, החלו לצרף את שם הגוף, וכך נוצר הצירוף "אני אגיד לך". כשאומרים את המילים האלה ברצף הן נשמעות בדיוק כמו "אני יגיד לך". ואז החלו לומר גם "אני לא יגיד לך". מאחר שיש בימינו "אני יגיד" ו"הוא יגיד", אין אפשרות להתבלבל. ברור במי מדובר.

"אפילו ש". אתה כותב שזאת חלופה עילגת של "למרות ש". אבל בעברית צחה ומשובחת אחרי "מפני ש", ו"אף על פי ש" צריך לבוא משפט, ואילו אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם. למשל, "הטיול בוטל מפני שירד גשם", "אף על פי שירד גשם, לא ביטלנו את הטיול", "הטיול התקיים למרות הגשם". (מה פסול ב"למרות שיורד גשם"? – ר"ר).

"הֶכּרתי הֶגעתי". כל הבלשנים מדברים על התופעה של עצלות לשונית, למשל ה"כאשר" שהפך ל"ש". כך גם תנועת e קלה יותר להגייה מאשר תנועת i ולכן נראה לי שלא מתאים לקרוא לזה עילגות. (בעניין זה נראה אכן שהמערכה הוכרעה - ר"ר).

"שבוע שעבר". תופעה עתיקת יומין. ראה למשל "אור הגנוז", ויש עוד המון דוגמאות (היכן יש דוגמאות ל'שבוע שעבר' כחלופה ל'בשבוע שעבר'? –ר"ר).

"יָכַל". הגיוני להבדיל בין "יכול" בהווה ל"יכל" בעבר... לעומת זאת, אנשים אומרים "נראָה לי" בהווה (על משקל "נשמע לי"), ו"היה נראָה לי" בעבר...

"לשמה, להנה". "שמה" הפכה בעברית הישראלית למילה נרדפת ל"שם": "תסתכלי, יש שמה ציפור..." לכן מוסיפים לה את ל' המגמה. וזה השפיע גם על "הנה".

"רשם". כן, "רשם" החליף את "כתב", כשם ש"תחושה" החליפה את "הרגשה", "כמות" החליפה את "מספר", "ניתן" החליפה את "אפשר", "הגיע" החליף את "בא", "עלות" החליפה את "מחיר", "הסתבר" החליפה את "התברר", "במידה ו" החליפה את "אִם", ויש עוד המון המון דוגמאות.   

ואילו אלישע פרוינד פסימי: "המלחמה בתופעת העילגות כמוה כמלחמה בטחנות רוח. קול המון כקול שדי. השפה נוצרת ע"י דובריה לטוב ולרע. גם בן-יהודה במילונו מביא בהערות שוליים על מונחים שונים "בלשון הדיבור". האקדמיה השיבה לפניותיי בנושא שינוי מונחים אחדים 'זה טבוע בלשון הדיבור ולא ניתן לשנות'. עילגות – כמו חמסין. אפשר לדבר על זה, אי אפשר לשנות את זה...".


גם הוא נכנע לעילגות? אליעזר בן יהודה // צילום: ארכיון

מטומטם מספר אחת

אבי נבון מקיבוץ להב מתייחס לטור שעסק בשמות רחובות בקיבוצים, וסיפר על חבר נגבה שהמציא שמות היתוליים לרחובות שאינם קיימים כדי לקבל שירותי דואר. "אתה חייב להזהיר את הקוראים ובמיוחד את אותו חבר נגבה. אני נפלתי לבור שבעצמי חפרתי... מילאתי טופס במחשב, הטופס לא התקדם בלי שם הרחוב. התעצבנתי וכתבתי בשם הרחוב – מטומטם! הטופס קיבל זאת, ושאל: מספר? כתבתי 1. לאחר מספר ימים הגיע השליח עם ההזמנה לקיבוץ, ושאל את מי שפגש תוך עיון בטופס: איפה גר אבי נבון, מטומטם מספר אחת בלהב?".

עדיין בארון? כנסו עכשיו לאתר הזירה הלשונית

 • מאט לה־בלנק: זה היה הכוח של "חברים"

 • "לא היינו רוצים לגדול במשפחה אחרת"

 • חשיפה: תרשימי אירוח האירוויזיון באילת

 • הטעות המביכה של עדן בן זקן

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של "ישראל היום"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר