"דמבו": צריך לדבר על הפיל שבחדר

כמו כל הרימייקים שאולפני דיסני שחררו בשנים האחרונות ("סינדרלה", "היפה והחיה", "ספר הג'ונגל" ועוד), גם רימייק הלייב-אקשן של "דמבו", שעליו חתום הבמאי טים ברטון, הוא סרט יקר ומיותר שמבצע מתיחת פנים מכאיבה לקלאסיקה אהובה.

 • רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 • מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון

הגרסה החדשה אמנם אורכת קרוב לשעתיים (בעוד הגרסה המקורית, שיצאה ב-1941, אורכת 64 דקות בלבד), אך היא אינה עמוקה, מורכבת או מעניינת יותר. אם כבר, היא בעיקר רועשת יותר, ויש בה הרבה יותר הסחות דעת, ואני מודה שבתור אדם בוגר היה לי קצת קשה להיכנס לזה, ולא עזרה העובדה שברטון גייס למשימה כמה שחקנים שאני מאוד מחבב, כמו דני דה ויטו, קולין פארל, אווה גרין ומייקל קיטון.

על כל פנים, במרכז העלילה עומדים שני ילדים יתומים מאם שגדלים בקרקס נודד, שאותו מנהל דה ויטו. בתחילת הסרט, אביהם של הילדים (פארל) שב משדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה, ומכיוון שהוא איבד את ידו במהלך הלחימה, דה ויטו ממנה אותו לתפקיד האחראי לפילים, שכוללים פילה גדולה ואת בנה הפעוט וגדול האוזניים דמבו.

כמו שאתם כבר בוודאי יודעים, בהתחלה כולם צוחקים על הפילון המוזר, וקצת אחר כך גם מפרידים אותו בכוח מאמו. אבל אל תדאגו. כי דמבו הוא לא סתם פיל. הוא - תתכוננו להיראות מופתעים - פיל מעופף.

הילדים מדקלמים את השורות שלהם ב"חמידות" נטולת רגש או גרוב. "דמבו" // צילום: באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם

אז לא, לא השתגעתי על "דמבו". הילדים (ניקו פרקר ופינלי הובינס) מדקלמים את השורות שלהם ב"חמידות" נטולת רגש או גרוב; יתר הדמויות לא ממש מקבלות הזדמנות לעשות משהו שלא נועד לקידום העלילה; והתסריט - שמצרף לסיפור יזם עשיר וחזיר, שמבקש לנצל את דמבו לצרכיו הקפיטליסטיים (מייקל קיטון) ומשחק את עצמו על המסך כמו שילוב בין "האמן הגדול מכולם" ל"המייסד" (גם בכיכובו של קיטון) - מצליח להיות גם ציני וגם תמים באותו הזמן.

אבל אתם יודעים מה? ניתן גם לטעון שהתלונות שלי קטנוניות ולא רלוונטיות. כי למרות כל המגרעות שצוינו לעיל, הרגעים האמוציונליים של "דמבו" דווקא עובדים מצוין, וילדים צעירים שיצפו בסרט בעיקר צפויים להרגיש שהם נמצאים על רכבת הרים של רגשות קיצוניים. מצד אחד, הפרידה העצובה והטראומטית של דמבו מאמו והלעג שהוא סופג מהסביבה. מצד שני, לא פחות משלושה סיקוונסים מניפולטיביים ומאוד אפקטיביים שבהם הוא פורש את אוזניו וממריא אל על. אין מה לומר. אפילו לי היו דמעות בעיניים. שלא לדבר על הבן שלי. חמוד, הפיל הזה.

"דמבו", ארה"ב 2019

 

 • רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 • מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון

 • לאס וגאס: מחווה דרקונית ל"משחקי הכס"

 • מדונה תופיע באירוויזיון 2019 בתל אביב

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו