חתולים בתחתית: הסרט "Cats", הגרסה הקולנועית לקלאסיקת התיאטרון של אנרדו לוייד וובר מ-1981, עלה השבוע לאקרנים בארצות הברית (בבתי הקולנוע בישראל החל מה-24 בדצמבר), וכצפוי – גרר ביקורות קוטלות במיוחד בכלי התקשורת האמריקניים.
כזכור, הפרומו הראשון לסרט שוחרר לרשת בקיץ האחרון ויצר רעש שלילי רב, מצד צופים שנחרדו לגלות כמה מהשחקנים ומהכוכבים האהובים עליהם – ביניהם הזמרת טיילור סוויפט, ג'יימס קורדן, רבל ווילסון, ג'ניפר הדסון ואפילו ג'ודי דנץ' המוערכת, לוקחים חלק במה שניכר כאסון קולנועי מתקרב ובלתי נמנע. כצפוי, הפכה הרשת לחגיגה של ציוצים וממים הלועגים לניסיון המגוחך להעניק חיים קולנועיים לאחד ממחזות הזמר הפופולריים ביותר בהיסטוריה. אלה התייחסו לבחירות תמוהות כמו הענקת פרווה רק לחלק מחתולי הסרט בעוד האחרים נראים עירומים, וכן לגודלן המשתנה של הדמויות על ארבע. "איש מהמעורבים בסרט לא יודע מהו גודלו של חתול", נכתב באחד ממאות הממים ששטפו את האינטרנט, ולעגו בשמחה למה שהיה נראה כזוועתון-אקרנים עתיר כוכבים גדולים, שנמצאים בדרכם להתבזות איומה (בשווי 95 מיליון דולר).
כעת, משיצא הסרט לאקרנים, המבקרים – שיש להודות, סביר כי חיכו לו בציפורניים שלופות, עטו עליו כחתול המסתער על טרף, או לכל הפחות על צעצוע גמיש ופרוותי. הסרט, כך מסביר כתב אתר וריאטי, מביך כבר החל מרגעיו הראשונים. "מהשוט הראשון, שבו נראה ירח כחול מזויף להחריד מוקף עננים בצורת חתולים", כתב בביקורתו המושחזת, "ועד לזה האחרון – 'קאטס' מכאיב בעיניים וכן, גם באוזניים. שכן כל הביצועים המוזיקליים, כולל 'Memory' (השיר המזוהה ביותר עם המחזה. ע.פ) עוותו לכדי הופעות אורח מוגזמות, רודפות פסלוני פרסים ובטעם רע, מצד כוכבים בעלי שם, במופע דראג-חתולים של גרפיקה ממוחשבת רעה".
וזו רק ההתחלה: את הסרט מגדיר המבקר כ-"מצועצע", "מגושם" ו-"אחד הרגעים המביכים והמכתימים הללו, בקריירה של כל במאי או שחקן", עם דגש על במאי הסרט טום הופר, שברזומה שלו מככב "נאום המלך" המוערך. הוא, כך בביקורת, בזבז יותר מדי אנרגיה בדאגה האם הטכנולוגיה של הסרט נאותה מספיק בכדי ללוות את החזון שלו, ולא התמקד מספיק בלהקנות לסרט את התכונות שהפכו את המחזה לכה אהוב מלכתחילה. זוויות "מפחידות" ולא מחמיאות, דגש על פנים שרות ופחות על תנועות גוף חתוליות, כוריאוגרפיה שאינה מתורגמת היטב לשפת קולנוע - בכל אלה מואשם הסרט, ומעל לכל בגרפיקה ממוחשבת שיוצרות שילוב מעוות בין חתולים ובני אדם. "בסופו של יום", נכתב בביקורת, "יש לתהות האם הופר בילה אי פעם זמן בחברת חתולים".
גם הביקורת ב-"גארדיאן" (שכתובה כולה בחרוזים, בדומה לדיאלוגים בסרט) לא הפריזה בשבחים, וכינתה את מקום התרחשות הסרט כ"לונדון של אחרי התקפה גרעינית, הפצצה או אסון ביולוגי שיצר מוטנטים של חתולי-בני אדם עם פרווה דיגיטלית". נראותן של הדמויות הפריעה למבקרים רבים, כשרבים מהם מתייחסים לשינויה התכוף של צורת האוזניים שעל ראשי השחקנים כ-"מסיחת דעת". ניכר כי השילוב בין בני אדם וחתולים יצר אוסף דמויות מטרידות למראה, שלא מאפשר הנאה מהסרט. חלקן מתוארות בו כ-"קריפיות", כשההתנהגות החתולית שלהן מזכירה יותר שבץ מוחי או פרכוס אפילפטי. לכל העסק, כך נכתב, יש ארומה של פרסומת מפחידה להימורים ברשת.
כתב ה-BBC דווקא מצא את נושא הטכנולוגיה פחות מטריד מאשר עלילת הסרט. בין היתר הוא מלין על השימוש התכוף עד כדי עינוי במונח "Jellicles" (להקת החתולים המככבת במחזה ובסרט), חוסר ההיגיון המובנה בתסריט והעדר האלמנטים שגורמים לצופה בסרט לצחוק, לבכות או לכל הפחות להתחבר לדמויותיו באיזושהי רמה. הסרט, כך נטען, נעדר כל אפיון דמויות או מסע רגשי, מכיל יותר מדי משחקי לשון בכיכובם של חתולים (בסגנון "לתת לחתול לשמור על השמנת", שוודאי יאומץ על ידי המתרגמים לעברית) וניתן להנאה בעיקר תחת משני תודעה. "אם קאסט השחקנים היה עומד בפניכם לייב במסגרת הצגה, וודאי הייתה מספיק אנרגיה בחדר כדי לעמוד בקריטריונים של לילה נהדר בתיאטרון. אבל קולנוע הוא מדיום אחר", נכתב בביקורת, שהעניקה לסרט לא יותר משני כוכבים. "בכדי לעמוד בקריטריונים של סרט מיוזיקל נהדר, הוא היה אמור להכיל נרטיב יותר ברור, יותר קומדיה, יותר שירים אייקוניים ויותר כוריאוגרפיה שלא נקצצה לרצועות על ידי עורכי הסרט".
"'קאטס' אינו האסון שיש אנשים שחששו שיהיה (או אפילו קיוו שיהיה), אבל הוא אינו טוב", סיכמה היטב הביקורת של ה-CNN, שתיארה אותו כאדפטציה לא קוהרנטית של המחזה הוותיק, אשר תישכח מן הזיכרון הקולקטיבי - במקרה הטוב. זאת בעיקר משום ש"היעדר הסיפור של המחזה המקורי אמנם עובר חלק באולמות התיאטרון (שם תנועות הריקוד, השירים וההמולה מפצים על העדר העלילה), אך בקולנוע הופך לחוויה מאתגרת. במיוחד עבור אלה מאיתנו שיש להם רק נשמה אחת".
2010-2019 | מסכמים עשור:
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
