"ונום 2": אין שום סיבה שתרוצו בשבילו לקולנוע

סרט ההמשך מבית מארוול לא מצליח לשחזר את החינניות של קודמו, וגם הציוות של וודי הרלסון וטום הארדי לא מציל אותו

וודי הרלסון וטום הארדי ב"ונום 2"

שלוש שנים לאחר שהלהיט הטראשי והמבדר "ונום" כבש לרגע את המסכים, טום הארדי חוזר לחליפה החייזרית השחורה של האנטי גיבור הפופולרי ביותר ברפרטואר של מארוול כדי לככב בסרט ההמשך הבלתי נמנע, "ונום 2". למרבה הצער, הפעם התוצאה היא רק טראש, בלי הבידור.

העלילה ממשיכה מאותו המקום שבו היא נפסקה בפעם הקודמת. העיתונאי החוקר הלוזר אדי ברוק (הארדי), שאיבד את עבודתו ואת תהילתו הז'ורנליסטית בסרט הקודם, ממשיך לנהל מערכת יחסים זוגית משעשעת עם החייזר הסימביוטי שנדבק אליו (וממשיך להיות מבואס מכך שאהובתו אן, שמגולמת בידי מישל וויליאמס, נטשה אותו לטובת גבר אחר).

לשמחתו של אדי, רוצח סדרתי חסר מעצורים בשם קליטוס קאסידי (וודי הרלסון), שבדיוק אמור להיות מוצא להורג, מתעקש שהוא יעשה עליו כתבת שער שבה יחשוף את כל סודותיו האפלים. אבל מפה לשם, קליטוס מתעצבן על המראיין ונותן לו נגיסה עסיסית ביד – מה שמכניס את האלמנט החייזרי של ונום אל תוך זרם הדם שלו והופך אותו לנבל על מפלצתי בשם קארנג'.

כאמור, למרות נתוני הפתיחה המבטיחים, "ונום 2" אינו כיף כמו הסרט הקודם. הוא מחופף ומכוער, הוא אינו מציע שום דבר שלא ראינו כבר, ומעלתו היחידה היא שהוא קצר (שעה ו-35 דקות, כולל סצנת הפוסט-קרדיטים, שרק למענה נראה שהסרט הזה הופק).

אמנם ניכר שהארדי נהנה מאוד להשתטות בתור אדי/ונום (הוא גם חתום על סיפור הסרט), והדינמיקה ביניהם, שמבוססת על הדינמיקה הנפוצה בקומדיות רומנטיות, בהחלט חביבה. אבל הסצנות המשותפות שלהם לבדן מתקשות להחזיק את העסק.

באופן לא שגרתי, הרלסון מגיש הופעה כבויה ולא מושקעת, וזו מתחברת באופן ישיר לעובדה שמזימת העל של דמותו מצליחה להיות גם מפוהקת וגם לא מנומקת. מצד אחד הוא רוצה לחלץ את אהובתו הפסיכופתית, שמגולמת בידי נעמי האריס, מבית הכלא ולשאת אותה לאישה. מצד שני, באותה נשימה, הוא גם רוצה לנקום באדי ובוונום. אבל למה בעצם? מה הם עשו לו? לא ברור.

נכון. גם הסרט הראשון בסדרה נתן את התחושה שהוא נעשה בחופזה וללא השקעה בגימור. החיבור בין הסצנות נעשה לעתים בצורה גסה, וההמשכיות המקוטעת והלא תמיד הגיונית של הסיפור, יחד עם אורכו החטוף של הסרט, העלו את הסברה שהעניינים הסתבכו בחדר העריכה (מה שאכן קרה). ובכל זאת, בזכות רוח השטות וחוסר היומרה, הארדי וחבריו הצליחו לצאת מזה איכשהו.

הפעם אין בחפיפניקיות הזאת חן והפעם גם אין בה שום דבר מרענן. תמיד כיף לראות את טום הארדי מדבר עם עצמו ועושה שטויות הזויות ולא צפויות. אבל באמת שאין סיבה לרוץ לקולנוע כדי לעשות את זה. אפשר לחכות ל-VOD.

ציון: 4

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר