דווקא בגלל הקונצנזוס בקרב מבקרי הקולנוע בנוגע לטיבו, מישהו צריך להגיד את זה: "יחידת המתאבדים" הוא סרט נחות, אווילי ורדוד, חסר פואנטה ומיותר, כזה שאם תסירו ממנו את פלאי ה-CGI הוא יישאר עם דמויות מגוחכות, ותו לא.
יצירה סיפורית טובה בנויה על עלילה טובה. צריך להיות טיפש כדי לא להבין זאת. אבל בסרטים כאלה, נדמה שעלילה היא הדבר האחרון שיוצרי הסרט חשבו עליו. האם השתנו כל כך דרכי עולם ויצירה, עד שהמילה הכתובה משרתת את התמונה, ולא להפך?
העלילה של "יחה"מ" מנותקת, כביכול, מהסרט הראשון, אבל רק כביכול. כי לולא הסרט הראשון, שהקדיש פרק זמן נרחב ליצירת היחידה, הכרת הדמויות השונות ועברן, היה מוזר להתפרץ כך למסיבה שהיא סיקוונס הפתיחה של הסרט החדש בסדרה/ לא סדרה הזאת. כאן קיבלנו עובדות כפשוטן - סילבסטר סטאלון הוא כריש (פוטנציאל קומי אדיר ומפוספס), יש גיבור נקודות שיורה נקודות ואם לא יירה נקודות הוא ימות (דמות ראויה לסרט לילדים, במקרה הטוב), ועוד לא דיברנו על הנבל המגוחך בהיסטוריה - כוכב ים תכלכל־ורדרד שיורה כוכבי ים קטנים תכולים־ורדרדים מבית השחי. מפלצת אכזרית? יותר מפחיד לשבת בטעות על מסטיק באולם הקולנוע.
חשוב להדגיש שזה לא סרט לגיקים של קומיקס בלבד, אלא סרט שהושקעו בו 185 מיליון דולר כדי לסחוף את הקהל, וככזה, זהו סרט תת־רמה. נקודת אור אחת מופיעה כאשר היחידה עסוקה בהרג של מי שהם לא יודעים שנמצא בצד שלהם. כאן מקבלים הביתורים והגועל זמן מסך ראוי, במה שמתברר כירייה ברגל, תרתי משמע. זה משעשע במהלך הסצנה ולא רק אחריה, כשמתבררת הטעות הגדולה, וזה הקטע היחיד בסרט שהוא גם מצחיק, גם מרשים ויזואלית וגם לא מזלזל בצופה. לעזאזל, אפילו הדמות החוזרת הארלי קווין, נקודת האור היחידה בסרט הראשון, מקבלת מעט מדי זמן מסך.
זו לא ביקורת קולנוע. זו ביקורת על יצירה - למבוגרים, יש להדגיש - שלא מתיימרת להיות שום דבר חוץ משילוב תזזיתי נעים לעין של צורה וצבע, וככזאת צריך גם לקבל אותה - יצירה למבוגרים, ברמה של טלטאביז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו