הסרט החדש של פיקסאר: גם אתם וגם הילדים שלכם תתענגו

"לוקה" הוא הסרט השלישי של אולפני פיקסאר שיוצא למסכים תוך קצת יותר משנה (אחרי "קדימה" ו"נשמה"). למרבה השמחה, הוא הרבה יותר מוצלח ומרגש משני הקודמים.

הסיפור מתרחש ברובו בכפר איטלקי קטן ומקסים, ששוכן על שפת הים, ובמרכזו ניצב יצור מים צעיר וחביב בשם לוקה. בדומה לאריאל, גיבורת "בת הים הקטנה", גם לוקה מאוד מסתקרן לגבי מה שקורה על פני היבשה, וגם הוא חולם לנטוש את עולם הדגים לטובת עולם בני האדם. ברור שההורים הנוירוטיים של לוקה מזהירים אותו מפני הסכנות הרבות שממתינות לו שם, אבל ברור שהוא אינו שומע בקולם.

יום אחד לוקה פוגש את אלברטו, יצור מים אחר, שכבר עשה את הקפיצה מהמים ליבשה (ושמתגורר לבדו במבנה נטוש שגדוש במציאות מלהיבות). עד מהרה לוקה והצופים למדים שיצורי המים "הופכים" לבני אדם כאשר הם יוצאים מן המים ועולים ליבשה, ובין לוקה לאלברטו ניצתת חברות מיידית שנסובה סביב מטרה משותפת: לקנות וספה ולצאת לטיול בעולם.

עם זאת, השניים צריכים להיזהר, משום שכל מגע של מים בגופם מנפץ את האשליה ומשיב אותם לצורתם המקורית - מה שיהפוך אותם לטרף קל עבור הציידים־דייגים הרבים שמסתובבים באזור.
לא אשקר לכם. לא השתגעתי על הסרטים האחרונים של פיקסאר (שהתאמצו מדי לרצות, לטעמי), ואחרי שצפיתי בפתיחה של "לוקה", שאותו ביים אנריקו קאסרוזה האיטלקי, התחלתי להנמיך ציפיות ולהכין את עצמי לכך שגם עליו לא אשתגע.

אבל משהו לא צפוי קרה. נכבשתי בקסמן של הדמויות. הפשטות האלגנטית של הסיפור ושל האנימציה משכו אותי פנימה. ההומור האגבי גרם לי לחייך ולנטרל את הרפלקס הביקורתי. הטוויסטים התסריטאיים הצנועים הפתיעו אותי בעוצמתם ובמידת הדיוק שלהם, ובדיוק כמו בסרטים הטובים באמת של פיקסאר, האימפקט האמוציונלי האדיר הגיע מהמחוות האנושיות הכי קטנות ופשוטות (כמו ילד שמגיש מטרייה לחברו, למשל). לא פלא שבסוף הסרט העיניים שלי היו לחות מדמעות.

גם הממד האלגורי של "לוקה" מצא חן בעיניי מאוד. יש את אלה שמציינים את הדמיון השטחי בינו לבין הסרט "קרא לי בשמך" וטוענים שמדובר במשל לה"טבי עדין. ילדיי דווקא חשבו שהסרט מטיף נגד גזענות ובעד קבלת האחר, ודרך עיניי "לוקה" בעיקר נראה כמו סרט שעוסק בילדים בעלי מראה "שונה" שנשטפים אל חופי איטליה. כלומר בהגירה.

כל הפרשנויות האלה נכונות כמובן, וכולן מדגימות עד כמה הפשטות של "לוקה" אינה פשוטה כלל. מי שכבר היה מוכן להספיד את פיקסאר (כמוני), מתבקש להירגע. החבר'ה האלה עדיין יודעים מה הם עושים. רק המלצה קטנה שלי: אל תגיעו לקולנוע עם יותר מדי איפור, כדי שלא תיראו כמו דביבונים כשאתם יוצאים.

ציון: 8