הלב ביפן, הגוף בעזה: סרט האנימה על חייו של החטוף גיא גלבוע-דלאל

סיפור חייו: משפחת גלבוע-דלאל הגיעה היום (א׳), לצפות בטריילר לסרט החדש שנוצר בהשראתו של גיא, בן המשפחה החטוף בעזה, ומגולל את סיפור חייו. מדובר בפרויקט משותף של המשפחה יחד עם ירדן בר, הבעלים של ״סטודיו פיקסל״ ושל חן חייפץ, במאית ואנימטורית, שיצרו סרט באורך שש דקות ובסגנון אנימה, אותה גיא אוהב. הרעיון ליצירת סרט האנימציה המגולל את סיפורו של גיא הגיע אחרי מפגש של היוצרים עם בני המשפחה באותו הכנס בשנה שעברה, בו נחשפו השניים לאהבתו המיוחדת של גיא לתרבות היפנית.

למעשה, לפני השבת השחורה רכש גיא כרטיסי טיסה ליפן, שם תכנן לטייל. הוא אף למד יפנית ותרגל את השפה במחברת מיוחדת בה נעזר לשם לימוד השפה. את הקשר החזק לתרבות יפן ירש גיא מאחיו הגדול, גל, שסיפר ל״ישראל היום״ על התחושות. ״אני וגיא עושים הכל ביחד, הוא החבר הכי טוב שלי״, אמר בכנס. ״אני התחלתי עם אנימה בגיל מאוחר, מה שגרם לנו להתחבר לזה ביחד. גדלנו עם הרבה אנימות, אני והוא היינו רואים סדרות ביחד ועד היום אנחנו רואים אותן במקביל. אנחנו מרגישים מאוד מחוברים לגיא דרך הכנס״.

ירדן בר, יוצר שותף של הסרט, סיפר על תוכנו ועל ההחלטה ליצור סרט ייחודי כזה. ״נחשפתי בשנה שעברה לסיפור של גיא, שנגע בי באופן אישי. נחשפתי לבחור צעיר שרצה להיות ביפן וחולה על אנימה, והרגשתי שאת הסיפור הזה צריך לספר. הסרט מספר את הסיפור האישי של גיא עם המשפחה. הוא מספר את הסיפור בצורה פיוטית וצבעונית עם הרבה חלום, כשבחצי השני של הסרט אנחנו עוברים למציאות הקודרת שגיא עדיין נמצא בה. שם, אנחנו בעיקר מדמיינים ולא יכולים לדעת מה קורה״.

״אני לא מאמין שאנחנו פה שנה אחרי וגיא עדיין שם״, מוסיף ירדן. ״המשאלה שלנו הייתה שהוא ישתחרר מהשבי לפני שנספיק לסיים את הסרט. רצינו לספר זאת כאנימה כדי לתת קצת תקווה במציאות הבלתי-נתפסת שגיא נמצא בה, מתוך תקווה שהאנימה תעזור לו לשרוד שם״.

האירוע מתקיים דווקא בחג הפורים, שנחגג היום בבירה, על רקע תחפושות צבעוניות ותהלוכות שמחות ברחבי העיר. ״אין אצלנו הבדל בין חג ליום רגיל״, מעיד גל, אחיו הגדול של גיא. ״הגעגועים זה הדבר הכי קשה. אנחנו כל כך מתגעגעים והזמן לא עוזר, אבל אנחנו יודעים שאין לנו את הפריווילגיה להתלונן כיוון שגיא סובל שם הרבה יותר. הגיע הזמן שהוא יחזור אלינו, בשנה הבאה הוא יהיה פה וידבר במקומנו בכנס, אנחנו מאמינים בלב שלם״.

בסיום הריאיון, אני שואל את גל מה היה מוסר לאחיו אילו זה היה שומע אותו. ״אם הוא שומע״, הוא משיב, ״הייתי אומר לו קודם כל שאני חי, חי בשבילו. שמעתי מאחד החטופים שחזרו שהוא לא יודע שאני חי. מהרגע שחזרתי אני מחכה להתאחד איתו, אנחנו שולחים לו אהבה וחיזוקים ומבקשים שיישאר חזק כמו שאנחנו נשארים בשבילו. עוד קצת הוא בבית״.