והרי החדשות המביכות: זה הסרט הגרוע ביותר לשנת 2024

לפי מיטב המסורת, גם בסוף השבוע האחרון התקיים בלוס אנג'לס טקס פרס הראזי – אירוע שמתקיים מדי שנה, ימים ספורים לפני טקס האוסקר, ובו מוענקים תשורות מפוקפקות לסרטים ולשחקנים הגרועים ביותר של השנה החולפת.

אז אילו הפקות עשו בושות ב-2024? לפניכם הרשימה המלאה:

"מאדם ווב" הכושל של אולפני סוני ומארוול היה המנצח-מפסיד הגדול של הערב, לאחר שנבחר לסרט הגרוע ביותר, קיבל את פרס התסריט הגרוע ביותר, וסידר לכוכבת שלו, דקוטה ג'ונסון, את פרס השחקנית הגרועה ביותר. לא נעים.

כמו כן, שלושה סרטים אחרים קיבלו שני פרסים כל אחד: קומדיית "הקרב על הפופ-טארט" סיפק לג'רי סיינפלד את תואר השחקן הגרוע ביותר (סיינפלד אף ביים את הסרט), ולאיימי שומר את תואר שחקנית המשנה הגרועה ביותר; "ג'וקר: טירוף בשניים" ספג את תואר ההמשכון, הפריקוול, הרימייק או החיקוי הגרועים ביותר, כאשר חואקין פיניקס וליידי גאגא ספגו את פרס צוות השחקנים הגרוע ביותר; ואילו הפלופ הענק "מגלופוליס" של פרנסיס פורד קופולה הצמיד לקולנוען הוותיק את פרס הבמאי הגרוע ביותר, כאשר ג'ון ווייט קיבל את תואר שחקן המשנה הגרוע ביותר על תפקידו בסרט הזה ובשלושה סרטים נוספים: "רייגן", "Shadow Land" ו"The Painter" (ווייט, דרך אגב, גם זכה בפרס השחקן הגרוע ביותר בטקס של השנה שעברה, נראה שיש לאנשי הראזי משהו נגדו).

פמלה אנדרסון, לעומת זאת, קיבלה את הפרס החיובי היחיד בטקס – השחקן שהצליח לשקם את שמו, בזכות תפקידה ב"נערת השעשועים האחרונה".

פרנסיס מתעצבן

אף שמרבית הזוכים משתדלים לקחת את הפרסים הלא מחמיאים בהומור (לפחות למראית עין), נראה שפרנסיס פורד קופולה נעלב עד עמקי נשמתו מבחירתו כבמאי הגרוע ביותר, ועדיין כואב את הכישלון הצורם של "מגלופוליס". בפוסט שהעלה אתמול (שבת) לאינסטגרם, כתב קופולה את הדברים הנוקבים הבאים: "אני נרגש מאוד לקבל את הראזי על 'מגלופוליס' בכל כך הרבה קטגוריות חשובות (הסרט היה מועמד בשש קטגוריות בסך הכול – ד"פ), ועל הכבוד המיוחד של להיות מועמד כבמאי הכי גרוע, כותב התסריט הכי גרוע ויוצר הסרט הכי גרוע, כשלכל מעט (קולנוענים) יש את האומץ לצאת נגד הטרנדים הקולנועיים הרווחים כיום.

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Francis Ford Coppola (@francisfordcoppola)

"בעולם ההרוס של היום, כשמעניקים לאמנות ציונים כאילו שמדובר בהיאבקות מקצוענית, בחרתי לא לפעול לפי הכללים הפחדניים שנקבעים על ידי תעשייה שחוששת לקחת סיכון למרות מבחר הכישרון האדיר והאדיר שיש בה, תעשייה שככל הנראה לא תיצור סרטים שיהיו רלוונטיים בעוד 50 שנה.

"כבוד גדול הוא לי לעמוד לצד קולנוען דגול ואמיץ כמו ז'אק טאטי שרושש את עצמו כדי ליצור את אחד הכשלונות האהובים בהיסטוריה של הקולנוע, 'Playtime' (קומדיה סאטירית מושקעת מסוגננת מ-1967, שנחשבת כיום ליצירת מופת). אני מודה לכל הקולגות המבריקים שלי, שעבדו ביחד איתי על יצירת האמנות שהיא 'מגלופוליס'. בואו נזכיר לעצמנו שביצועים בקופות בסך הכל קשורים לכסף, ובדיוק כמו מלחמה, טיפשות ופוליטיקה, אין להם מקום בעתיד שלנו", כך לפי הבמאי.