רנן היקר, אכן אבידה גדולה. יצא לי לעבוד איתו בסרט המוכר והאהוב "בלוז לחופש הגדול".
העבודה איתו היתה כל כך מהנה. הסרט הזה היה בעורקיו ובנשמתו. הצימוד המופלא הזה של רנן ודורון הוציא יצירה נהדרת קשורה בטבורה לדי.אן.איי הישראלי המיוחד כל כך - ולא בכדי הפכה ברבות השנים לפולחן.
גם ההצגה שנעשתה בעקבותיו של הסרט הצליחה מאוד על הבמות, ועודנה מצליחה.
לאחרונה ראיתי את רנן בהקרנת סרטו האחרון "המעורר" - סרט תיעודי משפחתי העוסק בחלופת מכתבים בינו לבין סבו. נשביתי בקסמו של הסרט, ודרכו יצא לי להכיר קצת יותר מקרוב את רנן הילד, האדם, והקשרים המשפחתיים המפותלים שהביאו אותו להיות אמן פורץ הדרך שהיה. יהי זכרו ברוך.