התפקיד הענק והחדש של הכוכב הלוהט עשוי לקרב אותו לאוסקר ראשון

כמו רבים מבני דורו, גם כוכב העל הצעיר טימותי שאלאמה (29) לא ממש ידע מי זה בוב דילן. כלומר, הוא שמע את השם, כמובן, ונתקל בכמה מהשירים המפורסמים יותר של דילן ברדיו, אבל לא באמת היה לו מושג מי האיש או מה הסיפור שלו, והוא בוודאי לא ידע מדוע דילן נחשב לאחד מכותבי השירים הגדולים והחשובים בכל הזמנים.

כל זה השתנה באחת כאשר התסריטאי־במאי ג'יימס מנגולד ("הולך בדרכי", "לוגאן") יצר עם שאלאמה קשר והציע לו לגלם את הזמר היהודי האגדי ב"אנונימי לגמרי" - דרמה ביוגרפית חדשה ושאפתנית שמתרחשת בניו יורק של ראשית שנות ה־60, ושעוסקת בתחילת הקריירה של דילן.

"אחד החברים הטובים של אבא שלי תמיד העריץ את דילן", נזכר שאלאמה במהלך שיחת זום עם עיתונאים לרגל עלייתו של הסרט למסכים. "היה לו פורטרט ענק שלו בשחור־לבן, שהיה תלוי אצלו בדירה. אני זוכר שזה מאוד הרשים אותי. אבל מעבר לכמה שירים שטבועים עמוק בתרבות האמריקנית, כמו 'Blowin' in the Wind' ו־'The 'Times They Are A-Changin', לא הכרתי את המוזיקה שלו בכלל".

כיום, לעומת זאת, אפשר לחשוב בטעות ששאלאמה הוא מומחה בעל שם עולמי לחייו וליצירתו של האגדה המסתורית. במהלך השיחה המרתקת איתו הוא מדבר בביטחון ובידענות על האייקון המוזיקלי, ומפזר תובנות ונתונים (על סצנת הפולק בארה"ב בשנות ה־60 המוקדמות, על צעדיו הראשונים של הזמר הטירון והאלמוני בניו יורק, על המשמעויות החברתיות והפוליטיות של שיריו המפורסמים הראשונים) בלי למצמץ. כי כמו כל דבר ששאלאמה עשה בחייו המקצועיים עד כה ("קרא לי בשמך", "חולית", "וונקה"), גם הפעם הוא לא הסתפק בלעשות חצי עבודה. הוא עשה עבודה וחצי.

עבודת ההכנה הארוכה והיסודית של שאלאמה, כך מתברר, נמשכה כמה שנים. במהלכן למד לנגן, לשיר, לדבר ולהתנהג כמו דילן, וצלל אל מעמקי גוף העבודות העשיר והאינסופי שלו. התוצאה מהפנטת, מרשימה ומדברת בעד עצמה, ועוד עשויה להביא לשחקן המוכשר את פרס האוסקר הראשון שלו (ולהפוך אותו, על הדרך, לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בקטגוריה הנ"ל).

"בשלב מסוים", הוא מודה, "עבודת התחקיר שערכתי הפסיקה להרגיש כמו תחקיר והתחילה להרגיש כמו אובססיה. כמות הזמן שהיתה לי כדי לעבוד על התפקיד היתה מתנה אדירה בשבילי, כי זו לא היתה 'עבודה על התפקיד' - זו היתה 'שהייה בתוך התפקיד', חייתי בתוך זה. מדובר על תקופה של חמש שנים שהתחילה קצת לפני הקורונה, ונמשכה עמוק אל תוך הקורונה ואחריה.

"זה היה שונה מאוד מתפקיד שאתה מתכונן אליו במשך חודשיים או שלושה. הפעם היה לי כל כך הרבה זמן להתכונן שממש יכולתי לנשום את החוויה. למשל, יכולתי לבקר במינסוטה, במקומות שבהם בוב נולד וגדל, ויכולתי לקבל תחושה של הילדות שלו בלי שזה ירגיש יותר מדי אקדמי. וגם הקשבתי למוזיקה של דילן, כמובן. במיוחד לשירים שנכתבו והוקלטו בין 1961 ל־1965, שזו התקופה שרלוונטית לסרט, אבל בעצם הקשבתי להכל. לשירים שהוא הקליט בתקופה הנוצרית שלו, ל־'Time Out of Mind' - האלבום שהוא עשה בשנות ה־90, לדברים שהוא עשה בשנות האלפיים. הקשבתי להכל".

"הרגשתי מאוד בטוח"

כאמור, "אנונימי לגמרי" אינו מגולל את כל סיפור חייו של דילן ואינו מתיימר לפצח את דמותו. במקום זאת, הוא מתמקד בכמה שנים דרמטיות, סוערות ויצירתיות במיוחד שבמהלכן הזמר הצעיר מגבש את הפרסונה שלו, כותב את להיטיו האלמותיים הראשונים, מתנער מסצינת הפולק, שמאמצת אותו אליה בחוזקה, מחבר את הגיטרה שלו למגבר, ויוצא לדרך עצמאית.

תוך כדי, אנו גם עדים למערכות היחסים של דילן עם הזמרת ג'ואן באאז (מוניקה ברברו) ועם בת הזוג הראשונה שלו בניו יורק (שמגולמת בידי אל פאנינג), ומבלים קצת זמן עם כמה מאליליו ומנטוריו של דילן, כמו פיט סיגר (אדוארד נורטון), וודי גאת'רי (סקוט מקניירי) וג'וני קאש (בויד הולברוק).

"העובדה שהשקעתי שנים באימונים ובהכנות בהחלט העניקה לי ביטחון מסוים", אומר שאלאמה כשנשאל אם לא חשש להיכנס לנעליו של מוזיקאי נערץ ומשפיע בסדר הגודל של דילן. "בשלב מסוים פשוט הפקדתי את עצמי בידיו של הבמאי ג'יימס מנגולד, והרגשתי מאוד בטוח. סמכתי עליו, בדיוק כפי שאני סומך על כל במאי שאני עובד איתו, אבל בכל זאת אולי קצת יותר, כי ג'יימס הרי ביים את חואקין פיניקס ב'הולך בדרכי' ויש לו ניסיון רציני מאוד ביצירת דרמות ביוגרפיות על מוזיקאים.

"כמו כל אמן גדול", מסכם שאלאמה את החוויה, "גם בוב דילן הוא מתנה שממשיכה לתת. אתה מקלף ממנו שכבה, ומוצא עוד אחת, ועוד אחת. זה לא נגמר. ככה הרגשתי לעבוד על הפרויקט הזה. ככה הרגשתי להיות בתוך העולם של דילן. זה קצת כמו להסתכל על הסרטים של דניאל דיי לואיס, נניח. אתה משווה את ההופעה שלו בסרט כמו 'המוהיקני האחרון' להופעה שלו בסרט כמו 'חוטים נסתרים', ואתה רואה עד כמה שתי ההופעות האלה, שיש ביניהן פער של כמה עשרות שנים, כל כך מבריקות, ועם זאת כל כך שונות זו מזו. אותו הדבר עם בוב".