מרשל בריקמן, במאי ותסריטאי שזכה באוסקר על כתיבת "הרומן שלי עם אנני" יחד עם וודי אלן ושיתף עימו פעולה גם ב"ישנוני", "מנהטן" ו"תעלומת רצח במנהטן", נפטר ביום שישי בניו יורק. הוא היה בן 85 במותו. בתו סופי אישרה את מותו לניו יורק טיימס.
בריקמן נולד ב-1939 בריו דה ז'ניירו, ברזיל, להורים יהודים-אמריקנים. אביו היגר מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. המשפחה חזרה לארה"ב כשהיה בן 4 והתמקמה בשכונת ברוקלין שבניו יורק, שם גדל.
בריקמן למד באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון והיה שותף לכתיבת המחזות המוזיקליים בברודווי "ג'רזי בויז" ו"משפחת אדמס". הוא החל את דרכו בכתיבה ל"מצלמה נסתרת" ו"תוכנית הלילה", שם פיתח את הדמות המפורסמת של ג'וני קרסון, קרנק המופלא.
התסריט של בריקמן ואלן ל"הרומן שלי עם אנני" (Annie Hall) הפך לאחד התסריטים המצוטטים והזכורים ביותר, וזכה בפרסים רבים נוספים מלבד האוסקר לתסריט המקורי. "'הרומן שלי עם אנני' מכיל יותר הברקות אינטלקטואליות ואזכורים תרבותיים מכל סרט אחר שזכה אי פעם באוסקר לסרט הטוב ביותר", כתב מבקר הקולנוע האמריקני רוג'ר אברט.
שיתוף הפעולה הראשון שלו עם אלן היה ב"ישנוני", ומבקרת הקולנוע פולין קייל ציינה כיצד הסרט "הבשיל" במהלך השנים. "זה מקסים - יצירה מאוד מאוזנת, כמעט ללא שורות גרועות וללא קטעים חלשים. אני לא יכולה לחשוב על משהו שממש לא בסדר איתו. זו קלאסיקה", כתבה קייל.
הוא התעסק גם בבימוי בסרטים "סיימון", "חולה אהבה" ו"פרויקט מנהטן", וכתב גם את התסריטים לשלושתם. בין הסרטים האחרים שכתב היו "למען הבנים" ו"הצטלבות". הוא זכה לאות כבוד על ידי איגוד התסריטאים ב-2006.
בנוסף לבתו סופי, בריקמן מותיר אחריו את אשתו נינה, עורכת ומפיקה, בתו ג'סיקה וחמישה נכדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו