על רקע הקריאות בעולם להחרים את הקולנוע הישראלי: הסרט המדובר זכה בפסטיבל בינלאומי נחשב

כבוד ישראלי: "פינק ליידי”, סרטו החדש של הבמאי הוותיק והמוערך ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הנה אנחנו"), זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע של טאלין • מדובר בפרס השני בחשיבותו בפסטיבל כולו

"פינק ליידי". צילום: מתוך הסרט

על רקע הקריאות הנמשכות להחרים את הקולנוע הישראלי בעולם, הישג בינלאומי נאה לבמאי הוותיק והמוערך ניר ברגמן ("כנפיים שבורות", "הנה אנחנו"), שסרטו החדש, "פינק ליידי", זכה הלילה (ראשון) בפרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע של טאלין – הפרס השני בחשיבותו בפסטיבל כולו.

"פינק ליידי", שהוקרן בתחרות הרשמית של הפסטיבל, מגולל את סיפורם של בתי ולייזר, בני זוג חרדים מירושלים, המגולמים בידי נור פיבק ואורי בלופרב, שאהבתם מועמדת למבחן לאחר שהבעל נופל קורבן לסחיטה מצד גורמים שבידיהם תמונות אינטימיות שלו עם חברו ללימודים.

כדי להציל את נישואיה ולחלץ את משפחתה מהמשבר העמוק שאליה נקלעה, בתי מתגברת על צניעותה ומחליטה לפתותו לשוב למיטתם המשותפת. כמובן שהעניינים אינם מתפתחים בדיוק כפי שתכננה.

על התסריט של "פינק ליידי" חתומה מינדי ארליך, ומשתתפות נוספות בסרט כוללות את שרה פון שוורצה ואת גל מלכה.  

השופטים שהעניקו לסרטו של ברגמן את הפרס כתבו בנימוקיהם כי "פינק ליידי" מפגין רמה גבוהה של סנכרון בין כל מרכיביו – מהמשחק, דרך העריכה והצילום ועד לעיצוב האמנותי, וכי ברגמן מצליח ליצור בסרטו עולם סוחף ומרתק שהקהל יכול להתחבר אליו בצורה עוצמתית. עוד ציינו השופטים את עבודתם העדינה והמרגשת של השחקנים.

השופטים התרשמו. הבמאי ניר ברגמן והתסריטאית מינדי ארליך, צילום: באדיבות פסטיבל טאלין

ניר ברגמן הוא מהבמאים הישראלים הבולטים והפורים של שני העשורים האחרונים. רשימת הקרדיטים המרשימה שלו כוללת סרטים ("הדקדוק הפנימי", "להציל את נטע") וסדרות רבות (כמו "רק להיום", "שישה אפסים", "בטיפול" ו"להוציא את הכלב"). סרטו הראשון ועטור הפרסים, "כנפיים שבורות" (2002), נחשב לאחד הסרטים הכי חשובים, הכי משפיעים והכי מצליחים ב"גל החדש" ששטף את הקולנוע הישראלי בתחילת שנות האלפיים.

"פינק ליידי" יעלה לאקרנים בישראל במהלך 2025.

ניר ברגמן מסר ל"ישראל היום": "הגענו לפסטיבל נטולי ציפיות. זה נדיר שסרט ישראלי יתחרה כרגע בפסטיבל בינלאומי. התגובות היו נפלאות. ראינו אסטונים בוכים וצוחקים. יומיים אחר כך, בשמונה בערב, כתבו לנו שמבקשים שנחזור לטקס. הבנו שזכינו. ברור שהכל כרגע מתגמד ביחס לדברים החשובים באמת, להחזיר את החטופים ולעצור את המלחמה, אבל לרגע אחד הרשנו לעצמנו פשוט לצרוח בשמחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר