מארק איווניר הוא אמנם אחד השחקנים הישראליים העסוקים ביותר והמצליחים ביותר בניכר. אבל גם הוא הופתע כאשר הוצע לו להשתתף ב"אמיליה פרז", סרטו המדובר של המאסטרו הצרפתי ז'אק אודיאר ("נביא", "חלודה ועצם", "האחים סיסטרז"), שעולה למסכים מחר. בעיקר מפני שהתפקיד דרש ממנו לעשות משהו שאף פעם לא עשה על המסך: לשיר.
"השתתפתי במחזמר בתיאטרון גשר לפני שלושים ומשהו שנה", מספר איווניר בראיון טלפוני מניו יורק, העיר שבה התמקם עם משפחתו לפני כמה חודשים (אחרי עשרים ומשהו שנים באל.איי).
"אבל כן, זו הפעם הראשונה שאני שר בסרט. לא עשו לי אודישן, אבל כן רצו לשמוע איך אני שר לפני ההחלטה הסופית. אז הקלטתי את עצמי בסטודיו של חבר שלי, שהוא מפיק מוזיקלי, ושלחתי למפיקים. לא בניתי על זה יותר מדי, כי אני מחזיק מעצמי יותר שחקן מזמר. אבל אחרי יומיים חזרו אלי ואמרו לי שרוצים אותי. ז'אק אמר לי שהוא לקח אותי בגלל מי שאני כשחקן ושמבחינתו לא איכפת לו שאדבר את השיר. הוא כל הזמן אמר לי 'אני יודע שלא לקחתי את פרנק סינטרה. אל תילחץ מהעניין הזה של לשיר'.
לדעתי השיר שלך נהדר. אני מזמזם אותו בלי הפסקה. אתה מרוצה מהתוצאה?
"מצחיק, גם הבנות שלי ואישתי כל הזמן שרות לי אותו. כשהקשבתי לזה תוך כדי ההקלטות והצילומים, זה שיעשע אותי ואמרתי שאני מקווה שישתמשו ב-AI כדי לשפר את הביצוע שלי. אבל בסופו של דבר, אני לא מזועזע ממה שיצא. אני לא חושב שיקחו אותי למחזות זמר בעקבות הסצינה הזאת, אבל זה לא היה כל כך נורא".
"מרגיש מבורך"
השיר שאיווניר שר בחינניות בסרט הוא לא סתם שיר, כי אם דואט שאותו הוא מבצע יחד עם זואי סלדנה ("שומרי הגלקסיה", "אווטאר"), אחת הכוכבות ההוליוודיות הגדולות ביותר בעשור האחרון. איווניר כבר פגש אותה בעבר, מסתבר, כששניהם עשו תפקידי משנה ב"טרמינל", של סטיבן ספילברג.
ב"אמיליה פרז", סלדנה מככבת בתור עורכת דין של ראש קרטל מקסיקני, שמחליט לבצע ניתוח לשינוי מין. קרלה סופיה גסקון מגלמת את ראש הקרטל, שנולד מחדש אחרי הניתוח בתור אמיליה פרז. סלינה גומז מגלמת את אישתו, ואילו איווניר מגלם את הרופא הישראלי שנשכר בידי דמותה של סלדנה כדי לבצע את הניתוח.
"זואי מקסימה", אומר איווניר על שותפתו לדואט. "היא שחקנית מעולה וזמרת מצוינת. כשהיא התחילה לשיר אמרתי לעצמי 'מה אתם מצפים ממני, כשיש לכם את הדבר הזה?'. אבל זה בדיוק מה שז'אק תכנן. הוא רצה שאני אביא את ההומור ואת הרוגע לסצינות שלי עם זואי ועם קרלה".
סרטו הייחודי והאמביציוזי של אודיאר – שממזג באומץ ובכישרון בין ז'אנר סרטי הפשע, למלודרמות נשיות בסגנון אלמודובר, למחזות זמר לאופרה - ערך את הפרמיירה העולמית שלו בפסטיבל קאן האחרון, ויצא משם עם שני פרסים יוקרתיים. הוא גם יתכבד לייצג את צרפת בטקס פרסי האוסקר השנה, ועל פי ההערכות (והבאזז שמלווה אותו בשבועות האחרונים), הוא לא ייצא משם בידיים ריקות.
"מבחינתי, אודיאר הוא בעשירייה הפותחת של במאי העולם", אומר איווניר. "אולי בחמישייה אפילו. אני עוקב אחריו כבר שנים. אני רואה כל דבר שהוא עושה. קשה מאוד להגדיר את 'אמיליה פרז'. אבל זו גם הגדולה של ז'אק. זה האומץ שלו. כל סרט שלו הוא עולם אחר. כל סרט שלו הוא הרפתקה שהולכת למקומות בלתי צפויים.
"כשהגעתי לצילומים בפריז, ישבתי עם חבר שלי, גד אלמלח, שהוא אחד הקומיקאים הצרפתיים המצליחים ביותר – שנינו השתתפנו ב'טינטין', של ספילברג, ומאז אנחנו חברים. סיפרתי לו שהגעתי לעיר כדי להשתתף בסרט של אודיאר. הוא מיד אמר 'אם ז'אק מתקשר אלי עכשיו ומציע לי להיות סטטיסט בסרט שלו, אני הולך על זה'. אז אני בהחלט מרגיש מבורך מהבחינה הזאת".
יצא לך לשאול את אודיאר למה הוא רצה שהרופא יהיה ישראלי?
"אני חושב שמה שהיה חשוב לז'אק הוא שלרופא יהיה עבר צבאי. שיהיה לו ניסיון בטיפול בלוחמים. כי בבסיס של הסיפור יש לך את ראש הקרטל, מין גבר-גבר עבריין שהוא מעין לוחם. אני חושב שזו הייתה נקודת החיבור. אם מסתכלים טוב, אפשר גם לראות על הקיר מאחורי במשרד תמונה שלי מטפל בחייל בשדה הקרב. הכניסו את הפרצוף שלי אל תוך צילום".
אתה לא הנקודה הישראלית היחידה בסרט, יש לומר. מיד לאחר הניתוח שאתה מבצע, פתאום גם רואים את מערכון "מלחמת האזרחים" של שאולי ואירינה מבצבץ לכמה שניות על מסך הטלוויזיה ברקע. יש לך מושג איך הקטע הזה מצא את דרכו תוך הסרט?
"זה קטע מטורף והזוי לגמרי. שמעתי על זה לראשונה מחברים שראו את הסרט בבכורה בפסטיבל קאן. לא היה לי מושג שהם מתכננים לשים את זה. והמערכון עצמו קצת נבואי, אפשר לומר".
שת"פ נוסף עם דה נירו
מלבד "אמיליה פרז", איווניר יפציע בחודשים הקרובים בלא מעט פרויקטים נוספים. בין השאר, הוא ישתתף ב-"Zero Day", סדרת מתח טרייה ומסקרנת של נטפליקס בכיכובו של רוברט דה נירו, בעונה השנייה של הסדרה הגרמנית עטורת הפרסים "משפחת צוויפלר" (שמשודרת ב-HOT), ובסדרה ישראלית חדשה בשם "לב של רוצח", לצד ניב סולטן.
"זו לא תקופה פשוטה, מבחינת התעשייה האמריקאית", הוא אומר. "הוליווד נמצאת בקיפאון, בגלל שבשורה התחתונה, פלטפורמות הסטרימינג לא עושות כסף. אז הרבה הפקות נעצרות, ומחשבים מסלול מחדש. אני פחות דואג, כי למזלי הקריירה שלי יותר בינלאומית באופי שלה".
איך היה לעבוד שוב עם דה נירו? עשית בעבר סצינה בלתי נשכחת ב"שומר המדינה", המותחן ההיסטורי על ה-CIA שהוא ביים.
"היה כיף גדול לחזור לעבוד יחד אחרי כל כך הרבה שנים. הסצינה שעשיתי ב'שומר המדינה' מאוד-מאוד חשובה עבורי. היא מסוג הדברים האלה שאתה אומר לעצמך איזה מזל שלפעמים משהו כזה נופל לידיים שלך".
אפשר להגיד דבר דומה על התפקיד ב"אמיליה פרז", לא?
"כן. בדיוק קראתי אתמול ב'סינמה ספקולציה', ספר העיון של טרנטינו, את הפרק על 'נהג מונית'. אפרופו דה נירו, כן? והוא מדבר שם על מזל, ומצטט את המשפט המפורסם שאומר 'Luck is what happens when opportunity meets preperation'. זה מה שקרה לי ב'שומר המדינה'".
זו סצינה מדהימה. כל פעם שאני רואה את הסרט, היא באה לי בבומבה מחדש. אתה פשוט פנומנלי שם.
"(בחיוך) אתה אמרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו